Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘זקני צפת’

אני מארח היום את הקורא המסור וידידי טל סולומון ורדי (והכותב של הבלוג השכן מאחורי הכלים). טל עבד בחודשים האחרונים על פרויקט אישי שעוסק בצילום מחודש של עטיפות אלבומים ישראליים. לי זה הזכיר קצת את עבודתו המגניבה של בוב איגן באתר PopSpots, שאני מציע לכולכם לדפדף קצת ולהתרשם. הנה טל כאן לספר לכם על הפרויקט המעניין שלו:

***********

reCover היא סדרה של שלושה אלבומים שהצילום המקורי של המקום הוחלף באחד עדכני. השינויים והרפרנס בין הצילומים מציגים את 'אובדן התמימות' בין המוזיקה והמציאות הישראלית משנות השמונים-תשעים לעומת מה שקורה כאן היום.
mashina_small

הרעיון להתחיל את הפרויקט reCover היה נעוץ למעשה בעטיפה של 'משינה 3' – עליו מופיע צילום חזית של הבניין ברוטשילד 96 בתל אביב שמשינה בחרו בו מתוך מבחר צילומים של ברי פרידלנדר המוכשר. הסיפור מאחורי האלבום די משעשע – בהתחלה הוא לא צלח את המבקרים והקהל, ורק אחרי כמה שנים כמעט חצי מהשירים שם נהיו ללהיט בהופעות – 'אהובתי', 'שלג צח', 'ברחובות שלנו', 'שלמונזה', 'פולארויד'.

העטיפה המקורית של "משינה 3"

העטיפה המקורית של "משינה 3"

כשעוד הייתי בגיל הטיפש-עשרה, העטיפה הזאת משכה אותי מאוד. הכניסה לבניין ברוטשילד 96 היתה מסתורית ביותר. לא ניתן לנחש לפי הצילום במה מדובר, מי גר שם ומה מתרחש שם ביום-יום. לפני כמה שבועות חזרתי לצלם שם במסגרת הפרוייקט, רגע לפני שנהיה חשוך לגמרי, כדי להשיג תאורת בין-ערביים. מסתבר שהמקום עבר שיפוץ חזית יסודי, אך עדיין שמר יחסית על המבנה המקורי.

כיום הוא מלון בוטיק 'רוטשילד' (שם מקורי), אשר שיפוצו הסתיים לא מזמן ב-2012. את החלל הפנימי ניתן לראות כאן. ברגע שהגעתי לשם, שמתי לב לכמה אלמנטים ששירתו מצוין את הפרוייקט והעצימו את תחושת 'אובדן התמימות' שניסיתי להעביר בשלושת הרימייקים שביצעתי:
המצלמה הנסתרת – 'האח הגדול' שחונק אותנו; הדלתות הסגורות – חוסר הפתיחות לקבל דיסטורשן ומוזרות בקהל הרחב, לעומת הניינטיז; האינטרקום המשוכלל – קר ולא מזמין; השיפוץ של המקום – תחושת היוקרתיות והבוטיק יוצרת ניכור. לאחר שהורדתי את התמונות למחשב בחרתי את המוצלחת ביותר והלבשתי אותה באופן כמעט זהה לחלוטין על התמונה המקורית. לשמחתי הדימוי עבד כמו שציפיתי.
***
zikney_small
זקני צפת היתה העטיפה השנייה שהחלטתי לצלם מחדש. אלבום הבכורה שלהם, כך מסתבר, לא מיוצר יותר. מאוד מאוד נדיר למצוא אותו ואף על פי כן החלטתי לצלם אותו מחדש. מעבר לסאונד המעולה שלו והטריות הנערית הזאת של מאור כהן וחבריו ללהקה – העטיפה שלו תופסת אותך ישר. בעטיפה מופיע תצלום של חברי הלהקה בחוף הים בת"א ופצצת אטום ברקע. כאמור, אחרי שנכתב כאן בבלוג פוסט על העטיפה שלו, בכלל נדלקתי על הרעיון.
העטיפה המקורית של "זקני צפת"

העטיפה המקורית של "זקני צפת"

בפן הטכני, היה מאוד מסובך להשיג סריקה איכותית של העטיפה. שיגעתי את דרור נחום (שאין לו את האלבום), מאור כהן (לא השיב), חברת NMC (התעלמו) ועוד דמויות מוכרות הקשורות לרוק הישראלי שלא נתנו מענה. בסופו של דבר גיאחה (עונג שבת) עזר לי כשהעלה ציוץ בטוויטר ודרכו הגעתי למעשה לחבר יקר ואדם מרתק – דובי שרגא (הקונכייה). דובי מצא סריקה איכותית באתר של נוגה תקשורת.

רגע לפני שהשמש התרסקה אל תוך הים נסעתי לחוף ירושלים הסמוך למגדלי האופרה, התאפסתי על המבנה שמעליו נמצא הפיצוץ הגרעיני בתמונת האלבום (הוא היחיד שם בנוף שלא השתנה) וצילמתי. ברפרנס לאחור, ניתן לראות לא מעט מגדלים חדשים שצצו ונגסו בחוף. בנוסף, החוף ריק, בניגוד לניינטיז – שאז ילדים היו משחקים בים ולא תקועים במחשב. שני האלמנטים הללו התחברו למוטיב של 'אובדן התמימות'.
 ***
shem-tov-lev_small
'התעוררות' של שם טוב-לוי הייתה העטיפה השלישית שהחלטתי לצלם מחדש. לאחר שמצאתי עותק חתום שלו (בהקדשה לאמא שלי) בספריית התקליטים בבית, שמעתי אותו בפטיפון והתחברתי מיד. מן עצב מהול בשמחה. שני השירים המוכרים ממנו הם 'יכול להיות שזה נגמר' ו-'שובי לביתך'. ניגשתי לקפה תמר, שבו צולם שם טוב-לוי אוכל ארוחת בוקר תל-אביבית (הרבה לפני עידן ארומה), ובמקום המדויק שבו הוא ישב בצילום ישבה בחורה חביבה שעבדה במחשב הנייד שלה. ביקשתי ממנה בנימוס אם היא יכולה לקום לכמה רגעים כדי לצלם את המקום, והיא שמחה שסוף כל סוף תוכל ללכת לשירותים בלי לפחד שיגנבו לה את המחשב. מצאתי את הזווית המדויקת וצילמתי.
העטיפה המקורית של "התעוררות"

העטיפה המקורית של "התעוררות"

בבית, כשפרקתי את התמונות מהמצלמה, גיליתי כמה שינויים שבוצעו במקום על אף שהצורה המקורית נשמרה. מסגרות החלונות נצבעו בשחור, הכיסאות הוחלפו בכיסאות פלסטיק, והחלק הכי חזק בפריים – לעמוד המקורי הוצמד עמוד נוסף לחיזוק. לאחר מכן שתלתי את האלמנטים ואת שם טוב-לוי מהתקליט המקורי בדימוי החדש.

'אובדן התמימות' בא כאן לידי ביטוי בשלושה אופנים: המחשב הנייד – היום אנחנו לא מסתובבים בלי סמארטפון/מחשב; העמוד הנתמך – ניתן לפרש אותו בכמה צורות; הכיסאות מפלסטיק – הקושי למצוא את האותנטיות באנשים.
לסיום, כדי לתת לפרויקט תחושה של תקליטים אמיתיים, הדפסתי את שלושתם על נייר דופלקס איכותי בגודל של 12" על 12" ותליתי בסלון.
*********
יש לכם הצעות לעטיפות נוספות שדורשות צילום מחדש? כתבו למטה בתגובות, ואולי משאלתכם תתגשם (לא יודע, לא שאלתי את טל). חג שמח!

Read Full Post »

זקני צפת / זקני צפת, 1992

מיום ראשון עד יום שישי
עומד באלנבי
דוחף בתחת
אבל לא דוחפים לי

אנשים מסתכלים עלי
אפשר לחשוב שאני לא בסדר
ערבים מתחילים איתי
מזל שאני לא שמאלני

מתוך "דוחף באלנבי"

 

 

 

 

  

  

קודם כל: התרווחו לכם בכסא, הישענו אחורה והתענגו על הקטע ההיסטרי הבא

ועכשיו, תחלישו קצת ושימו פליי


דבר העורך:  כמה שבועות לאחר שידור הכתבה הנ"ל במבט שני, שודרה כתבת ההמשך המובטחת שעסקה בסצנה בארץ. במסגרת הכתבה (שלצערי הרב לא הצלחתי לאתר ולשלב כאן באתר) תהה חיים יבין על שמה המשונה של הלהקה וכינה אותה טראש. אולי לחלקכם קשה לשמוע את מה שהלהקה העזה לעשות ל"מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר", אבל זקני צפת עשתה את מה שניתן היה לראות קודם רק בחו"ל. את מה שאמנים דיברו עליו, אבל פחדו לעשות. זקני היתה כל מה שלהקה פרועה ובועטת צריכה להיות. וכפי שתראו מיד, שום דבר בכל הנוגע להסברי הלהקה על העטיפה לא מפתיע. ואם זה לא מספיק, אסיים בסיפור קצר: חברי היקר א' דיפדף לו בין מדפי התקליטים ב"אוף דה רקורד" לפני כמה שנים טובות כשלפתע נכנס מאור כהן. אריה גלזר (האיש והאגדה) שואל אותו במה הוא יכול לעזור לו, ומאור כהן שואל אותו אם יש לו את האלבום הראשון של זקני צפת כי פשוט אין לו אותו…

במה מדובר: זקני צפת הוקמה ע"י מאור כהן בהיותו תלמיד תיכון בן 16 בלבד, והפכה בן לילה לשם החם בארץ. הלהקה אופיינה בסאונד צעיר, בועט ומשוחרר כל רסן. בתחילת הדרך, המוסיקה היתה פחות מלודית וקליטה, אבל הבאזז הגדול הגיע בעקבות ההופעות הפרועות של הלהקה. זקני צפת הלכו עד הסוף – צרחות, גסויות, הומור, סטייג' דייווינג ואחד מאור כהן בתחתוני בוקסר. חברות התקליטים ראו את הפידבקים החיוביים מהצעירים, אבל חששו שמדובר בעניין זמני וחולף. איציק ליכטנפלד, שהפיק את משינה באותם ימים, התלהב מאוד ולימים הפך להיות האמרגן והמפיק של הלהקה. לאחר לא מעט הופעות חימום במסגרת הסיבוב של "מפלצות התהילה", הוחתמה לבסוף הלהקה ב- NMC ושחררה את האלבום המדובר. עד התפרקותה ב- 96', התחלפו כמעט כל חברי ההרכב והלהקה הוציאה ארבעה אלבומים – יותר ערבים לאוזן ויותר מצליחים מסחרית .

אז ככה: התמונה מציגה את חברי הלהקה בחוף הים בתל אביב, כשברגע פטריית פיצוץ ענקית. הגיטריסט אורן לוטנברג לא זוכר את הנקודה המדויקת בה צולמה עטיפת האלבום. "בחוף בתל-אביב", הוא אומר, "נראה לי שבאזור בוגרשוב. סביר להניח שזה קרה שם, כי לא היה לנו כוח ללכת רחוק יותר, לא משנה לאיזה כיוון. הרעיון היה לצלם תמונה בה תל-אביב נחרבת בפיצוץ אטומי. אולי משהו קצת אנרכיסטי", מסביר לוטנברג. "זו היתה מעין הצהרה: 'זקני צפת הגיעו ואיתם פיצוץ אטומי'. אני יודע שבים תמיד יש תאורה טובה, כנראה זה היה השיקול להציב אותנו שם". רע מוכיח מוסיף: "הכל היה חלק מהמצברוח המרדני שהיינו בו. חשבנו שזה יהיה מצחיק להציג את ה-פצצה על תל אביב בזמן שכולם מבלים בים. אני חושב שהביקורת הזאת עדיין רלוונטית ועומדת גם היום".

Count Basie / The Complete Atomic Basie, 1957

מי שאחראית לצילומים היא האמנית מיה זר, שאחראית בין היתר גם לעיצוב של "מפלצות התהילה" של משינה. "אני זוכרת שלקחתי מצלמה כי בא לי לצלם אותם, ושירדנו לאלנבי לאיזה קפה מעופש בפינה של פינסקר. יכול להיות שצילמנו שם גם, ואחר כך עד כמה שאני זוכרת ירדנו לים, אני חושבת שלחוף ירושלים – זה הכי קרוב. עשינו סדרה של איזה מיליון צילומים, רע ישר התפשט, הכל היה מאד ספונטני ולא מי יודע מה מתוכנן. אני לא ממש זוכרת פרטים ולפי דעתי הערמה הענקית של התמונות של זקני צפת נעלמה לי בכל מעברי הדירות והארצות שקרו מאז".

הפיצוץ עצמו לקוח מעטיפת האלבום E=MC² של Count Basie (אלבום שמוכר יותר בשם The Atomic Basie). "היינו יכולים לקחת את התמונה הזו מכל מקום", מוסיף מוכיח, "אבל זו הייתה המחווה הקטנה שלנו לעטיפה אחרת של האמן הנפלא".

 

זקני צפת, "זקני צפת (הראשון)", 1992. צילום -מיה זר.

Read Full Post »