Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘דור כהן’

את המעצבת נורית וינד-קידרון הכרתי לראשונה כשכתבתי על עטיפת אלבום הבכורה של רוקפור שעיצבה בראשית שנות התשעים. מאז אותה עטיפה חלפו מעל עשרים שנה, כשבדרך עיצבה אינספור עטיפות לאמנים רבים, בהם חווה אלברשטיין, פונץ', אלון אולארצ'יק, ואחת שתמיד חיבבתי לשפי ישי. בשנים האחרונות היא מעבירה קורס בעיצוב למוסיקה, במסגרת לימודי תקשורת חזותית בבי"ס גורן במכללת עמק יזרעאל לתלמידי שנה ב'. מבנה הקורס הוא כזה שבשיעורים הראשונים לומדים להתמודד עם טקסטים ולחנים של מוסיקאי מסוים (תוך מתן אינטרפרטציות חופשיות לחומרים), ומסתיים בעיצוב ערכה של סינגלים ועטיפה לאלבום.

בשנים האחרונות נבחר מוסיקאי מן השורה, והסטודנטים עובדים לאורך הסמסטר על דיסק עתידי שלו שעומד לצאת. השנה עבדו הסטודנטים על אלבום מתקרב של מאור כהן. בראשית הסמסטר קיבלו התלמידים מהאמן סקיצות של שני שירים שצפויים להכנס לאלבום, ועיצבו עבורם סינגלים. תוך כדי הסמסטר הם מאזינים לחומרים ישנים וחדשים, הולכים באופן מרוכז להופעה ומשוחחים איתו. בסוף הסמסטר, לאחר שהסטודנטים עיצבו סינגלים, פוסטרים ואת כל חוברת האלבום, מגיע המוסיקאי למכללה להתרשם מהעבודות השונות.

(ככה זה נראה:)

וינד-קידרון מצביעה על אחד המקומות הייחודיים שהקורס לוקח אליהם: "מצד אחד, מדובר עבורם [הסטודנטים] לראשונה בעבודה מול לקוח עם תדמית ומאפיינים מסוימים, ולא לאוויר החופשי. מנגד, לעצב למוזיקה זה לא כמו לעצב עבור בנק – יש חיבור מהבטן, ממקור רגשי ובאינטרפרטציות אישיות. כמעצב, אתה מביא לשם יותר מעצמך. מבחינת המוסיקאי, הוא מקבל 30-40 סקיצות שונות בתכלית, עם אותו מעוף שיש לסטודנטים וקצת חסר לנו המעצבים הותיקים, ששוקעים בעבודה. זאת בניגוד ל- 2-3 חלופות שככל הנראה היה מקבל בשלב ראשון מסטודיו טיפוסי מולו היה בוחר לעבוד". בשנה שעברה עבדו התלמידים על אלבום חדש לירמי קפלן שעתיד לצאת בקרוב, כשאכן נמצא שידוך מוצלח. אחד הסטודנטיות המשיכה לעבוד מול האמן על שיופים נוספים של העטיפה עם תום הקורס, והפוסטרים שעיצבה כבר נמצאים בשימוש היום.

גירסה מוקדמת של האלבום כלוח שנה, כחלק מהתרגילים בקורס "עיצוב למוסיקה"

אז מסתבר שלא רק שבעמק יזרעאל יש קורס בנושא. גם במכון אבני מועבר קורס שנה ד' בתקשורת חזותית בשם "עיצוב למוזיקה", אותו מעביר המעצב דור כהן. כהן הותיק צבר קילומטראז' מכובד של עטיפות בעשרים השנים האחרונות (ובפרט את האחרון של ברי סחרוף, שכתבתי עליו בזמנו), ויש לו המון ידע ונסיון שהוא מביא איתו. תולדה מוצלחת במיוחד מהקורס של כהן היא העטיפה היפה של "חום וצל", אלבומו של רועי סלמן. לא ריכזתי סטטיסטיקה כזו מעולם, אבל אני לא אופתע אם יותר ממחצית העטיפות שאהבתי והצגתי כאן בבלוג מקורן אינו בהתקשרות עסקית טיפוסית בין מעצב ללקוח. כמה מהקאברים המוצלחים שנסקרו פה נוצרו עבור חברים, בני זוג ואפילו – במסגרת קורס אקדמי. בין אם מדובר בהשקעה גדולה יותר, בין אם בהיכרות יסודית עם האמן ובין אם פשוט לא מתייחסים לכך כעבודה גרידא, כנראה שזה מוכיח את עצמו בסופו של דבר.

מארז סינגלים, כחלק ממטלות הקורס

אז רועי סלמן הוא יוצר שהוציא לאחרונה אלבום בכורה קטן ומינימליסטי (שירה וגיטרה, בעיקר), אישי ורגיש. אני אישית מאוד התרשמתי מהעטיפה, ובאופן חריג אף אומר שהיא די עומדת בפני עצמה (למרות שהיא בהחלט משתלבת היטב עם האלבום). את העטיפה עיצבה שמרית סוויסה, שסיימה לאחרונה את לימודיה באותו מסלול של תקשורת חזותית במכון אבני. "אני מכיר את שמרית כבר המון שנים ואנחנו חברים טובים", מספר סלמן. "היא גם שמעה את שירי האלבום הרבה לפני שידעתי בכלל שהם יהפכו לאלבום ביום מן הימים. היא תמיד היתה מאיירת, וזה גם מה שהלכה ללמוד. כשהשירים התגבשו לאלבום, ביקשתי את עזרתה בעיצוב העטיפה, אבל היא היתה עסוקה מדי בלימודים באותו זמן".

"במסגרת הקורס 'עיצוב למוסיקה' שלקחתי, נדרשתי לעצב משהו שמתקשר למוסיקה", מספרת סוויסה. "אני התעניינתי ברעיון לעצב לוח שנה אורכי, כזה עם ספירלה שניתן לדפדף בו. רועי בדיוק התקדם עם האלבום, וזה פשוט השתלב לי יופי עם התרגיל. בניתי לוח שנה שכולל את מילות השירים ואיור תואם בצידו הקדמי, והאקורדים של השירים מופיעים בצידו האחורי".

מארז סינגלים, כחלק ממטלות הקורס

עם התקדמות הקורס, נוצרו גם סיכות דש כמרצ'נדייז, ולקראת סוף הקורס גם פיתוח לעטיפה מלאה לאלבום. "הקפדתי שהעטיפה תהיה בצבעים שמשתלבים בשם האלבום – 'חום וצל' – גוונים של חום, צהוב וירוק. כמו כן, היה לי חושב שזה יהיה מאויר. לא רק שזו יותר ההתמחות שלי, אני חושבת שזה גם איפשר לי להכניס באופן אישי יותר על רועי. אני מכירה אותו עוד מהגן, ולא היינו צריכים לדבר בכלל על מה שנכון לעשות בעטיפה".

מתוך העטיפה לאלבום

דפי החוברת כוללים איורים שנשזרים בחייו של סלמן ובהשירים שכתב. "הרבה מהסיטואציות המופיעות באלבום מוכרות לי, וידעתי לקשר את שירי האלבום לסיפורים האישיים וליצור את הדימויים הראויים בעיניי. החלון המאויר, למשל, נוצר בהשראת הדירה בה התגורר בירושלים. היה לו שם חלון עתיק ירושלמי כזה, והוא כתב בבית הזה לא מעט מהשירים באלבום. גם מספר הבית שרשום תחת החלון הוא זה שבו התגורר. הג'ירפה שולבה לראשונה במארז לסינגלים שגם עליו עבדתי במהלך הקורס. זו החיה האהובה עליו – יש לו המון ג'ירפות קטנות בבית – והיא שולבה גם בעטיפה כחלק מאיזושהי פנטזיה. האדם הקטן ביער הגדול [שהופיע בחזית] די מלנכולי, ויוצר תחושת חוסר ודאות מסוימת. שיחקתי עם הפרופורציות ביניהם עד שהשביע את רצוני".

איזה כיף זה ערימות

למרות ריבוי הדימויים והשונות ביניהן, הביצוע מאוד אחיד ומתחבר היטב לכדי משהו שלם. "היה לי חשוב שהקומפוזיציה תצא מקצועית. בקורס  גם הודגשה החשיבות של הבלטת האלבום לכשיגיע לחנות או לידי שדרים. גם בקליפ שצילמנו ל'הפעם הראשונה' ניסינו לשמור על אותו קו של גווני צבעים. בכלל, זאת חוויה מאוד מיוחדת כסטודנט שעבודה בקורס אקדמי מודפסת בהרבה עותקים באופן מקצועי. אולי מכיוון שאני מכירה היטב את האמן ומאוד התחברתי ליצירה שלו, יצאתי מרוצה באופן מיוחד מהעבודה הזו".

כמה אימאג'ים יפים מתוך החוברת, כפי שהודפסה לאלבום:

רועי סלמן – חום וצל, 2012. עיצוב: שמרית סוויסה.

Read Full Post »

ברי סחרוף / אתה נמצא כאן, 2011

"הכבשים הלבנות בדרך לערד

כמו שיני חלב בלסת המדבר

המלחמה נמשכת

הזאב שיגור איתן עדיין לא נולד."

"הדרך לערד", מילים רוני סומק

 קודם כל: שימו פליי

דבר העורך:

לפני שאני אשכח – לאחר הפצרות חוזרות ונשנות מצד הקהל, פתחתי דף פייסבוק ל"סיפור כיסוי" לכל מי שמעוניין לעקוב גם משם אחר הפרסומים. אתם מוזמנים לעשות לייק, לכתוב לי על הקיר, להציע לי עטיפות שאתם אוהבים ולהעמיס כאוות נפשכם את השרתים של האדון צוקרברג. אני מצידי אכתוב קצת על דברים שלא ייכנסו פה לאתר, וגם אעדכן סביב פרסומים חדשים.

ובכן לענייננו –

אני בכלל רציתי לספר לכם על איך שכבר די הפסקתי לעקוב אחרי הקריירה של אחד האמנים שהכי אהבתי בצעירותי, על איך שיצא לו פתאום דיסק פצצה, על איך שהוא לא מפסיק ליצור ולמצוא כיוונים חדשים ומקוריים במקום לשחות בביצה של עצמו כמו אמנים ותיקים אחרים שחצו את גיל 50, על הפקה כל כך עשירה ומתוחכמת שכבר הרבה זמן לא נשמעה כאן בארץ וגם על האומץ היצירתי שמניב פירות כמו בשירים "האחד"  ו"צמאה לך נפשי". אבל נשאיר את הדברים לאלה שידעו לנסח זאת טוב ממני (חסר תרבות או עינב שיף למשל).

עטיפת הסינגל "זמן של מספרים"

על מה שאף אחד כמעט ולא התעכב היה שהאלבום הגיע לבנדקמפ יחד עם מועד הוצאת האלבום, זמין לשמיעה חופשית של כל גולש מאושר באינטרנט (ופילס את דרכו גם כאן במעלה הפוסט, כמובן). אני מודה שזה מצא אותי קצת לא מוכן, ואפילו מופתע. אם אמנים גדולים כמו ברי מציעים את התקליט החדש שלהם באופן מיידי שם, סימן שמשהו בתפיסה של שינויי אופן צריכת המוסיקה בימינו מחלחל עמוק לתוך התעשייה. לא רק אמנים קטנים שמנסים להנגיש את המוסיקה שלהם להמונים, אלא תותחים כבדים שמבינים שמוסיקה היום מגיעה למאזינים דרך המחשב, בין אם בדרך הלגיטימית ובין אם לאו. מכיוון שאחרי כל ההאזנות קניתי עותק בגירסת הדיסק, תרשו לי לומר לכם – וואו. סחרוף, שלא הותיר אצלי זכרונות בולטים במיוחד בעטיפותיו עד היום, מציג בחוברת המצורפת עבודות נפלאות של האמן אבי יאיר, שעיקרן מתערוכה בשם "אתה נמצא כאן" ועוסקות במיקום האדם בסביבה שלו, על כל מנעד הסביבות אליהן ניתן להתייחס. השילוב בין העבודות של יאיר לנושאים שבהם האלבום נוגע פשוט מצוין, ואין לי אלא להפציר בכם לקנות עותק מודפס ולא להסתפק בגירסה האינטרנטית.

בדומה לשימוש של כנסיית השכל בעבודות של אמנית הוידאו ארט מיכל רובנר (לעטיפה המקסימה של "שורות של אנשים"), ו- know hope שעשה את הקולקטיב החדש, אנחנו עדים לכיוון חדש ומרענן במוצר שהמוסיקאי מספק למאזינים ולמתבוננים. כמעט חמישים שנה אחרי הבננה של אנדי וורהול, ואנחנו מתחילים לראות קשר מתהדק בין מוסיקאים לאמנים פלסטיים, אמני וידאו וציירים גם כאן אצלנו. תענוג!

במה מדובר: "אתה נמצא כאן" יצא עשר שנים לאחר אלבום הסולו הקודם של סחרוף. מאז הספיק להוציא מיני אלבום עם אינפקטד משרום, אלבום הופעה משולש, אלבום עם פורטיס ולשחרר שני תקליטים עם רע מוכיח (האחרון שבהם, "אדומי השפתות" כולל עיבודים לשירי אבן גבירול). סחרוף השתמש באלבום בטקסטים של דן תורן, רוני סומק, נעם רותם, עמיר לב, חביבה פדיה וכן פסוקים מספר תהלים. הלחנים והעיבודים מורכבים ועשירים במיוחד, תוך שימוש במגוון רחב של כלי מיתר המעניקים סאונד אוריינטלי בדרכו הטיפוסית של ברי. מבין שירי האלבום  שוחררו "העין" (איזה סינגל מעולה!), "כלום זה לא סתם" ו"זמן של מספרים".

אז ככה:

"לא סתם זה נקרא 'אתה נמצא כאן', למרות שזה היה שם של תערוכה של חבר שלי…. גנבתי לו את השם. כשהייתי בתערוכה אמרתי לו: 'שמע, זה מאוד מתאים, זה מתאים שאתה תעצב את העטיפה, אני רוצה את המשפט הזה ולהשתמש בו'… הנושא העיקרי [באלבום] הוא קצת המקום, וגם איפה אני נמצא"

ברי סחרוף, מתוך ראיון עם קוטנר על האלבום, 24/4/11

"נמל יעד", 2009. חיתוך של העבודה שימש לפריסת הדפים של "העין" בחוברת המצורפת

הקשר בין ברי סחרוף לאבי יאיר החל כבר בשנות הנעורים. "היינו ביחד בתיכון", מספר יאיר. "גם פורטיס, שהיה מבוגר מאיתנו בכמה שנים, הצטרף באיזשהו שלב. אני זוכר קומזיצים שברי היה מנגן ופורטיס היה שר". אם בעבר עסק בעיקר בציור, בשנים האחרונות החל האמן להתעסק במפות. "שם התערוכה ["אתה נמצא כאן"] נבע מההתעסקות שלי במפות אבל גם מהמקום הנפשי, הרוחני, שאתה נמצא ברגע זה. אפשר לומר שהאסמבלז'ים שיצרתי עם דמויות ומפות יוצרות מצבים שהצופה יחבר להם רגש והזדהות. העבודות שלי הם עם הומור, בלי אמירה ביקורתית או פוליטית אבל מאלצות את הצופה להסתכל על הקיום שלו. משעלתה התערוכה "אתה נמצא כאן" בגלריית RAWART ב- 2010, הזמין את ברי לבקר ולהתרשם מהעבודות. "מספר שבועות לאחר מכן, ניגשו אליי ניצן [זעירא] וברי וביקשו להשתמש בעבודות שלי לאלבום. ברי מאוד התחבר ורצה שזה יהיה הויז'ואל של הדיסק".

"אתה נמצא כאן". מבוסס על Bunting's clover leaf map, מפת עולם אלגורית מ- 1581 עם ירושלים במרכז, ואפריקה, אירופה ואסיה בשלוש צלעות התלתן. העבודה שימשה כהזמנה לתערוכה של יאיר וגם מופיעה על הדף האחורי בחוברת.

על עיצוב העטיפה היה אמון דור כהן, מעצב ותיק ופעיל מזה שנים רבות בתחום עטיפות התקליטים (לאחרונה עיצב את העטיפות של אהרן רזאל ורגאייסטאן). "אברום [אבי יאיר] הוא אמן, ולא היה לו נסיון קודם בעיצוב של עטיפות לתקליטים. פנו אליי מנענע דיסק, על מנת לסייע לעטיפה לקרום עור וגידים. אם בתחילה הבנתי שזה עומד להיות בעיקר ביצוע, מהר מאוד גיליתי שיש פה עיצוב גרפי פר אקסלנס". במשך התקופה נפגשו כהן ויאיר על מנת לבחור את העבודות המתאימות. "חיפשנו אימאג'ים שמתאימים לשירים, אבל רצינו להמנע מליצור קטלוג עבודות של אברום". חלק מהאימאג'ים כבר הוצגו בתערוכה ונדרשו רק חיתוכים והתאמות למימדי הדיסק. מס' עבודות, לעומת זאת, נוצרו במיוחד לשם התקליט (דוגמת האימאג' שליווה את השיר "בדרך לערד"). העבודות שנעשו בתוך מסגרות עץ (כמו זו שבשער הקדמי) מותאמות לפרופורציות של דיסק, והוקטנו למימדים המתאימים. אברום ממשיך: "לאחר כמה פגישות שברי וניצן ביקרו בסטודיו והאזנה ל-9 קטעים מהדיסק, הכנתי 2 עבודות לשער, עבודה לצד האחורי וכן עבודות לשיר "בדרך לערד" ול"כלום זה לא סתם" שבסוף היה על עטיפת הסינגל השני. העבודה האחרונה בחוברת נושאת את השם "אתה נמצא כאן" והיתה על ההזמנה לתערוכה עצמה".

דוריאן 2, 2009, עם ישראל בתוך קופסת שימורי טונה. מתוך עבודותיו של אבי יאיר בתערוכה "אתה נמצא כאן".

כהן מספר שעיצב את הלוגו של "אתה נמצא כאן" עם החצים, וסייע כמובן בבחירת הפונטים לעטיפה. "אם תשים לב, השם של ברי ו\או תמונה שלו לא מופיעים כלל, לא על הצד האחורי ולא על הצד הקדמי" (הלוגו בתמונה למעלה מופיע כמדבקה על הניילון שעוטף את הדיסק בלבד). "ברי לא רצה תמונה שלו באלבום, רק תמונה של הח'ברה שלו באולפן – בנו הנדלר, דן תורן – אולי נובע מהיותו צנוע שכזה. בסופו של דבר, זה פשוט לא השתלב עם המבנה והקונספט של העטיפה וזה ירד מהפרק".

שניהם מספרים בהתלהבות רבה על העבודה המשותפת והמהנה ביחד על העטיפה. "זה היה כיף גדול, המון התרגשות", מסכם יאיר. "אחרי שנים של היכרות, ואחרי 4-5 חודשים של עבודה מאומצת, יצאה עטיפה שאני מאוד אוהב. ידעתי שברי מצליח, לא עקבתי באופן מיוחד. בשבילי הוא חבר. רק עכשיו הבנתי שאני בעצם עושה משהו למישהו באמת גדול בארץ". ואילו כהן מוסיף: "היה לי חלום להוציא את זה גם בויניל, במידות גדולות… העלתי את זה אבל אני מודע ומבין כמובן שאין לזה השוק הדרוש בארץ. זו הפעם הראשונה שברי היה מעורב ממש בעטיפה של האלבום שלו, ואני מאוד אוהב את התוצר הסופי. אני חושב שזו אחת המוצלחות שלו".

ברי סחרוף, "אתה נמצא כאן", נענע דיסק, 2011. אמנות וקריאייטיב – אבי (אברום) יאיר. עיצוב – דור כהן. צילום – יעקב הררי.
(תודה לאפרת מגלריה RAWART)
 
תוספת מאוחרת:
יניב אלון, שעושה חיל באתר "המגבר", ראיין בתוכניתו הקודמת את ברי סחרוף, במסגרתו נתן המוסיקאי את הצד שלו לכל עניין העטיפה של האלבום. יניב הגדיל לעשות, תימלל עבורכם את השיחה בנושא ושמח לשתף אותה כאן. אתם כמובן גם מוזמנים להאזין לראיון המלא (והמצוין). יניב, תודה!
 
ש: האלבום נושא את שמה של תערוכה, של אברום, אבי יאיר.

אבי יאיר הוא חבר טוב, חבר ילדות. אפשר לומר שהיינו באותה ג'מעה בתיכון. אחר כך אני נסעתי לחו"ל ואני חושב שהוא גם נסע לטייל ולא היינו ממש בקשר, אבל אני יודע שהוא התחיל להתעסק באמנות. הוא עשה כבר כמה תערוכות אז, ויצא לי לראות כמה תערוכות שלו, ובמקרה, בזמן שעבדתי על האלבום הזה, זה היה באמצע ההקלטות, משהו כמו לפני שנה וחצי, קיבלתי הזמנה לתערוכה שאברום שלח לי שהייתה ממש לא רחוק […] וקפצתי לשם אחרי ההקלטה, ופשוט אמרתי לו: "אברום, כל העבודות האלה, מאוד מתאימות לכל החומרים שאני מקליט".

ש: פתאום עשה לך סדר? נתן איזו מסגרת לאלבום?

פתאום זה נתן לזה תמונה, התמונה של הביתיות, של המקומיות. דיברתי על זה כל הזמן עם עמיר לב כשהיינו כותבים, ואמרתי לו אני רוצה מקומי, לא גלובלי. לא רוצה יותר גלובליות. זה נוכח חזק בעבודות של אברום והוא קרא לתערוכה "אתה נמצא כאן".

ש: אז מה נולד קודם? השיר או התערוכה?

השיר "אתה נמצא כאן", כבר היה אז אבל הוא לא נקרא ככה, והמילים "אתה נמצא כאן" לא היו שם. היה טקסט קצת אחר.

ש: כמו חלק של פאזל שהתלבש?

ממש ככה. ואמרתי לו תשמע, אני רוצה להשתמש בזה אם אפשר, והוא היה נדיב. הוא איש מדהים ואמר לי "בטח, בכיף". וככה זה נהיה סוג של יצירה אחת משותפת וזה התלבש ממש בצורה מדהימה.
 
 

Read Full Post »

ג'ירפות / משוחח עם כסא, 1999

היא תלויה באוויר..תפסי! תפסי!
"אני רוצה למות!"
תתאבדי,
רק חכי עד צאת המועד.

מתוך "שיטין"

 

 

 

 

 

 

 

 

 

קודם כל: שימו פליי (איזה נוסטלגיה של קליפ, יא אללה)

דבר העורך: קרה לכם שהתעוררתם באמצע הלילה והפרווה שלכם היתה ספוגה בזיעה קרה? אז זהו, שלי ממש לא. סביר להניח אפילו שהעברתי תחנה בפעם הראשונה ששמעתי את "וואו" (היי, תודו שאני לא לבד פה). כמה שנים מאוחר יותר, זה כבר היה סיפור אחר לגמרי. אני מאוד אוהב את ג'ירפות, הרבה בזכות הטקסטים הבלתי מתפשרים, הגישה המקורית והקו הייחודי שאימצו. הם אפילו די מצחיקים אותי, איי מאסט סיי. "גג" היה קצת שינוי בתפנית, עם סאונד הרבה יותר להקתי ורוקיסטי, והפקה בכמה רמות מעל (ובכלל זה אלבום משובח ביותר). "משוחח עם כסא" הוא אלבום קטן יותר, עצמאי ואינטימי, ובכך הרבה מהקסם והחן שלו. ומהרגע שהתחלתי לכתוב את הפוסט הזה, הדיסק לא מפסיק להתנגן אצלי במערכת. זה ללא ספק אחד המקרים של אלבום שאתה מגלה בו עוד ועוד רבדים בכל האזנה. והעטיפה? מיד תדעו.

במה מדובר: משוחח עם כסא הוא אלבומם הראשון של ג'ירפות. מרבית חברי הלהקה הכירו בצבא, והתקליט יצא שבע שנים לאחר שהתחילו לנגן ביחד. הלהקה ידועה בטקסטים הלא שגרתיים שלה, המשוטטים בין חוסר שפיות לשנינות אינסופית. "משוחח עם כסא" נחשב כאלבום קאלט במוסיקה הישראלית של השנים האחרונות, על אף היותו פונה בזמנו לקהל מצומצם יחסית של מאזינים. ב- 2006 שחררו את האלבום "גג" , שנחשב רציני יותר וזכה להצלחה רבה בקרב המאזינים. מתוך "משוחח עם כסא" התפרסמו השירים "וואו" ו"רמי מואשם באחזקת סמים קלים".

אני רק בת 14!

אז ככה: על העטיפה רואים שניים מחברי ההרכב מרכינים את ראשם בכסא מטוס, כפי שמדריכים בחוברות הבטיחות בטיסה. לנסות לפרשן ולהסביר את ג'ירפות זו גדול עליי בכמה מידות, אז השרביט עובר לגלעד כהנא, הביג צי'ף, שייתן את דעתו בעניין. "הרעיון עלה לי בטיסה לחו"ל. הסתכלתי בחוברת האיורים שבגב הכיסא מולי, זו שמתארת מה עושים במקרה של חירום והרגשתי שזה מדבר על החיים שלי. בעיקר תנוחת ההתכוננות להתרסקות. לא לדעת מתי יבוא הבום, אבל הוא לבטח יגיע. הרגע שבו החיים שלך יתנפצו לרסיסים. כולך מתוח ומכווץ לקראת הבלתי נמנע. לכן בעטיפה שילבנו את האיורים מתוך הברושור המקורי שהוליד את הרעיון (בנוסף לצילומים)".

סקיצה ראשונית לעטיפה (איור: גלעד כהנא)

אחרי שנסגר הקונספט, עשו לו ברייק-דאון ותוכננו פרטי הצילומים. הסקיצה הראשונית אוירה על ידי כהנא עצמו ונשמרה אצלו עד היום. בהמשך, התמונות צולמו על רקע לבן, בסטודיו של הצלם רונן ללנה, ביום שהחל בשמונה בבוקר והסתיים רק באחת בלילה. חברי הלהקה הצליחו להשיג ארבעה מושבים מחברת תעופה (שתי שורות של שני מושבים). ליום הצילומים הגיעו הג'ירפות עם רעיונות סגורים, שלוו גם עם אילתורים במקום.

גלעד כהנא מוסיף ומספר: "מרוב שרונן ללנה ואני התכוננו לקראת יום הצילום, כלומר הכנו מעין תסריט לכל הצילומים: צילומים של כולם על הכיסאות, נחים, בזמן תאונה. צילומים של כולם יחד עומדים, עם ז'קט, בלי ז'קט . צילומי יחיד של כולם… פרט לצילום היחיד שלי, את זה שכחנו". תמונתו של הסולן אולתרה ברגע האחרון באחת בלילה,  והיא היתה בסופו של דבר לעטיפה של הסינגל הראשון "וואו".

ג'ירפות, "משוחח עם כסא", 1999. צלם – רונן ללנה, ע. צלם – עמית ישראלי. עיצוב – דור כהן, ג'ירפות.

Read Full Post »