מכירים את זה שיש לכם גרב שהתבלתה, ואז אין ברירה אלא לזרוק את הגרב השניה או להשתמש בה בתור סמרטוט? ובכן, לקח לי בערך 25 שנים עד שנפל לי האסימון. בשנים האחרונות, מי שיפתח את מגירת הגרביים שלי, ימצא שם גרביים בצבע שחור בלבד. יותר מזה: הוא ימצא שם גרביים מדגם אחד בלבד – גרביים שחורות דקות של דלתא ללא תפר. הן עולות פי שלוש, אבל אין יותר נעים מזה (סמכו עליי פה). אחרי סקר מקיף, הצטיידתי בלא פחות משלושים זוגות של גרביים מאותו דגם (נגמר במלאי, הייתי צריך לחזור לחנות כמה פעמים עד השלמת הרכש). כל פעם שאחת הגרביים מתבלה, אני מיד זורק ומעולם לא דואג לאחותה התאומה – היא תמצא אהבה חדשה עם גרב בודדה אחרת. אחת לשנה אני מבצע רכישה נוספת ומחדש את המלאי. והיתרון הגדול – אף פעם לא מסתבכים עם הקיפול של הכביסה. תחשבו על זה – עשרות גרביים שכולן אותו דבר! חוסך כמה שעות אדם בממוצע מדי שנה (אותן אני מבזבז ברגע זה בהינף יד על כתיבת פוסט על גרביים).
חברי הטוב איתי שלח לי קישור לטאמבלר חדש שעוסק, איך לא, בעטיפות אלבומים שנוצרו באמצעות גרביים. Famous album covers recreated with my socks הוא נקרא, וכשמו כן הוא. לא שמדובר בקונספט חדש – אחת לכמה חודשים מישהו טורח לפרסם את יצירות האמנות שלו כרימייקים בפורמט מזדמן כלשהו (האחרונה שראיתי הציגה עטיפות עשויות מלגו). ובכל זאת, משהו הפעם דגדג לי קצת יותר. לא כי הן היו דווקא טובות באופן מיוחד, אלא בעצם כי למה לא אצלנו?
אז הנה אשתי היקרה ואני בילינו יופי של ערב לחיזוק הזוגיות ביצירה מחדש של עטיפות תקליטים שאנחנו אוהבים באמצעות גרביים, וכולן על טהרת התוצרת המקומית. אמה-מה? כמו שהבנתם כבר, יש לי רק גרביים בצבע שחור, אז נקודת המוצא שלנו היתה די מחורבנת כפי שאתם יכולים לשער. אם כן, בגאווה מהולה בזלזול, אני מרשה לעצמי להצהיר על הסט הראשון בעולם של עטיפות אלבומים ישראליות שנוצרו מחדש עם גרביים. ואם אני טועה, הזוי ככל שזה יישמע, אני חושב שאפשר לומר בבטחה שזה הסט היחיד שנוצר עם גרביים שחורות ללא תפר של דלתא. אולי נטרח להוסיף גם חלק ב' ביום מן הימים אם יהיה לנו כוח, ואולי לא. ואם מישהו רוצה ליצור עטיפות בכוחות עצמו ולשלוח לי, אשמח להוסיף אותן כאן בבלוג (עדיפות תיתנן לבעלי גרביים צבעוניות).
שבוע טוב!
עטיפה 1
עטיפה 2
עטיפה 3
עטיפה 4
תוספת מאוחרת: הקוראת היקרה נורית הלינה על כך שאני נוקב בלשון נקבה בכל איזכור למונח גרב (במקום זכר כפי שאני אמור). הצדק עימה, כמובן, אלא שתמיד אני מתנועע בחוסר נוחות למשמע "גרב מסריח" וביטויים דומים. אני מתנצל מראש בפני כל גרב שמצא עצמו נפגע כתוצאה מפוסט זה.
סיפור, כיסוי. 