Cherly KaCherly – Misadventure of a Meaty Machine, 2012

הקדמה 1

לפני כמה חודשים המלצתי בדף הפייסבוק של "סיפור, כיסוי" להסב פעמיכם לעבר תערוכת "פורמטולוגיה", שאצרו רני זגר ודודיק אופנהיים. בתערוכה שהוצגה בגלריה יפו 23 של בצלאל, ניתן היה לסקור כ- 100 עטיפות אלבומים ייחודיות ונדירות. אחת מהן, למשל, היתה של הרכב הנויז Special Olympics (בו חבר זגר עצמו). הוא סיפר על כך לבן שלו ב"הארץ" בזמנו: "ראיתי את שקיות ההקאה שמחלקים במטוסים, וחשבתי שהן בדיוק בגודל המתאים להכניס לתוכן דיסק". זגר סיפר על הרעיון למוסיקאי דודיק אופנהיים, שישב לידו בטיסה, "והעיניים שלו נדלקו". השניים אספו כמה שקיות שיכלו באותה טיסה, וכשחזרו לארץ ביקשו מחברים שטסו לחו"ל שיביאו גם הם שקיות הקאה. השקיות החלו לזרום אליהם, ואחרי שישי ברגר, חבר להקת הפאנק "Useless ID", חזר מסיבוב הופעות בחו"ל עם לא פחות מ-50 שקיות, חברי "ספיישל אולימפיקס" יכלו להתחיל לעבוד על העטיפה שלהם. את הדיסק עצמו הם מיקמו בתוך עטיפת קרטון לבנה פשוטה, ואת הקרטון הכניסו לתוך שקית ההקאה. נוסף על כך, הוסיפו חברי ההרכב כתם קפה על כל אחת מהעטיפות, כך שאין שתי עטיפות זהות בעולם.

כמו עטיפה זו, הוצגו בתערוכה עטיפות רבות, כולן יצירתיות ומושקעות לאין שעור, ובעיקר של דיסקים דווקא (ולא וינילים). רובן הגדול נוצר בעבודת יד, בהשקעה רבה ובמחשבה ממושכת על הקונספט הנכון, הפורמט המתאים ורמת הביצוע המתבקשת. זגר מוסיף: "שמנו לב שכמעט כל המוסיקאים מהתחום הזה מקדישים הרבה מחשבה ואנרגיה כדי שהעטיפה תהיה כמה שיותר מיוחדת וכדי שהיא תיישר קו עם המוסיקה. אנחנו מדברים על מוסיקה שפונה לקהל מצומצם (הדיסקים שמופיעים בתערוכה יצאו במהדורות של כמה מאות ולפעמים כמה עשרות עותקים), ודווקא בגלל זה, בגלל שהמוסיקאי אומר לעצמו ‘מי כבר יקנה את הדיסק שלי', יש לו מוטיבציה מיוחדת להפוך את העותקים המעטים שהוא מוציא להכי מעניינים מבחינה ויזואלית".

"יש נטייה להגיד שלתקליטי ויניל היה ערך ויזואלי וברגע שנכנסו הדיסקים זה נגמר", אומר זגר. "אנחנו חושבים שזה לא נכון. דיסק יכול להיות לא פחות מעניין מבחינה ויזואלית, והסצינה שמתועדת כאן מוכיחה את זה"

[בקיצור, גם אם פספסתם את התערוכה, לכו לקרוא את הכתבה המלאה של בן שלו]

הקדמה 2

מאז שפתחתי את הבלוג, אני מקבל לא מעט דיסקים הביתה בדואר. זה כמובן חוויה אחרת להחזיק את העטיפה ביד לעומת להתבונן ב- pdf שלה, אבל אני בטוח לא מחדש לכם שום דבר אם אתם עוקבים כאן יותר מיום-יומיים. לפעמים אני מנסה לנחש מה הגיע, במקרים שמכינים אותי מראש לכך, ולפעמים אני פשוט מחכה בסקרנות עד ההגעה לסניף דואר. בדרך כלל אני כבר יודע מה האלבום כשאני רואה מי השולח על המעטפה. אני מספר את כל זה, כי הפעם אפילו לא הבנתי שקיבלתי דיסק. חיכתה לי קופסא מאוד גדולה עטופה בנייר עיתון. בתוכה, היה טמון ארגז של שישיית קוקה קולה, ובתוכו קופסא קצת יותר קטנה. זה היה האלבום של ניר מטרסו, שהוא גם מי שעומד מאחורי צ'רלי קצ'רלי. 30X30 סנטימטר של מארז לדיסק. בתוך הקופסא מתחבא משחק לוח, עם פיון וקובייה יעודיים, ושלבים בלוח שמלווים את שירי האלבום. העותק שלי ממוספר בכתב יד בעיפרון ב- 36 מתוך 100 עותקים סך הכל לאלבום. כשחזרתי איתו הביתה, אשתי היתה בטוחה שהפתעתי אותה והבאתי מגש פיצה – סיפור אמיתי.

האלבום

ניר מטרסו הוא מוסיקאי ויוצר קומיקס (שאולי, ממש ממש במקרה, זכור לכם מאיורים במגזין האלטרנטיבי והמיתולוגי "סטיות של פינגווינים"), ובדף הבית שלו יש ערימות של דברים מעניינים ולא שגרתיים. תרבות שוליים במיטבה. האלבום עצמו קצת קשה להגדרה – אלקטרוניקה ומקצבים לא סדירים, עם נגיעות פוסט פאנק, ריפים מוגברים של גיטרה בס, דגימות של קטעי טקסטים מקוריינים והבלחות מזדמנות של כלי נשיפה שונים. תנו שמיעה, ותבינו קצת יותר טוב לבד, אני מניח. העטיפה הזו היא אחת היותר יצירתיות, מושקעות ופרועות שראיתי בארץ בשנים האחרונות. היא בעיקר זועקת "עבודת יד", ומעלה מהר מאוד את המחשבה על כמות העבודה שאדם מסוים השקיע עד למוצר שאני מחזיק כרגע אצלי. קצת פאקינג לא ייאמן.

"הרעיון לעטיפה התגבש תוך כדי יצירה של האלבום", מספר מטרסו. "ניגנתי עם להקה במסגרת מופע תיאטרון כלשהו, עד שיום אחד אירעה טרגדיה – המתופף נפל במדרגות וחטף מכה קשה בראשו. הוא נכנס לתרדמת, וזה כמובן הפסיק את עבודתנו המוסיקלית המשותפת (זה מתגמד כמובן ביחס לאירוע עצמו). עם הזמן עברתי לנגן בעצמי קצת בבית, והקלטתי תוך כדי – מה שהוליד בסופו של דבר את האלבום".

לוח המשחק

"חבר העלה את הרעיון לייצר קומיקס או משחק לוח לטובת האלבום. הרעיון התחבר יפה לתקליט – איזשהו משחק או הרפתקה גולמית. בהתחלה חשבתי ללכת לכיוון של רטרו אייטיז או של פיקסל ארט, ועם הזמן הכיוון השתנה למשהו אנגלי סטייל המאה ה- 19. הגירסה שהודפסה בסופו של דבר היא ורסיה שלישית. כתבתי כבר שני משחקים לאלבום קודם לכן, כשהגירסה הזו היא קצת יותר פשטנית ופחות מתוחכמת". יש מעברים בין השלבים השונים במשחק, אשר מלווים ברשימת שירי האלבום. "קצת כמו סולמות ונחשים – יש סיפור, ויש קישורים אסוציאטיביים. כשהייתי ילד, היה יוצא לי לקרוא קומיקס בשפה שאני לא מכיר, או את חוברת 26 מבלי שקראתי את 25 הקודמות. מכיוון שאני גם עוסק בקומיקס בעצמי, אני מרבה להתמודד עם הפערים בין פריים לפריים, בין תחנה לתחנה במשחק – מה הפער שניתן לגישור באופן אסוציאטיבי. כשאתה באמצע משחק, אתה קצת שוקע בפנים ויכול להשלים את הפערים הללו".

"באלבום הקודם, עבדתי על פסקול לסרט ויצרתי עטיפה מאוד מושקעת. שם התוצר היה דיגיטלי וטיפ טופ, אולם זה נראה כאילו האלבום יצא ממפעל. זה לא נראה כמו עבודת יד, וזה קצת איכזב אותי. הפעם, ככל שהתקדמתי עם האלבום, העבודה עליו הפכה יותר ויותר ידנית". זוגתו של מטרסו עובדת ועוסקת בדפוס רשת, ומכאן היה גם הרעיון להשתמש בטכניקה זו לטובת מארז האלבום. "מירב [בת הזוג] עובדת בדרך כלל עם בד, והפעם היה צריך לבדוק עבודה עם נייר. היה צריך לבחור את סוג הנייר הנכון. אני עובד בתחום הגרפיקה, אך מעולם לא הייתי צריך להתמודד עם הבחירה הזו (תמיד מישהו אחר היה עושה את זה). עשינו גם נסיון בבלזה, שפחות צלח". היו נסיונות על מספר סוגים של ניירות, ולא כל העותקים הודפסו על אותו נייר. חלק הודפסו על נייר תפוח (בגוון ירקרק), חלק על נייר קש (חום מאסיבי) וחלק על קרטון אפור – כל עותק הוא תרכובת אחרת. על מנת להתקדם במשחק, נעזר המאזין בקוביית משחק ייעודית בעבודת יד, שממוספרת מאחת עד שלוש בלבד. ישנו פיון שמשמש לטובת התנהלות המשחק, והוא עשוי מפימו וחימר אפור. "רק להכין וללמוד את העסק לקח כחודשיים עבודה בערבים ובסופי שבוע. גם לעצב את המוצר לקח לא מעט זמן".

הדפסת נסיון על קרטון

מטרסו מספר שנתקל בקשיים בשלב יצירת הקופסא. "הייתי בטוח שאמצא מקום שמייצר קופסאות, שם אוכל להדפיס ולקבל את האריזות מוכנות. בסוף הבנתי שאף אחד לא ייצר 100 מארזים בלבד. הדפסתי שטנץ, הדפסתי על גביו והתחלתי לשפץ ולייצר באופן ידני לחלוטין. מאוד רציתי משהו שיושב על המדף ורואים אותו. אני עדיין מקפל, אגב – נותרו לי עוד 20 עתוקים בערך…"

המלצה קטנה לסיום

למי שמתעניין בעטיפות ייחודיות, חריגות ומושקעות, אני ממליץ בחום לעקוב אחרי Hardformat.org – זוג קולגות מעבר לים, שמחזיקים מקדש לעטיפות אלבומים מיוחדות בקונספטים פרועים, השקעות ייחודיות או סתם יצירתיות חריגה. אני לא מכיר כמעט אף מוסיקאי שהם סוקרים שם, אבל התוצאה לרוב מרהיבה לעין ומרתקת לקריאה.

כמה תמונות מתהליך העבודה על העטיפה של מטרסו לסיום –

בסדנא

חשיפה של הרשת לאור

הדפסה של השכבה האדומה - מריחה של הצבע על הרשת בעזרת מגב. מתחת לרשת יש קרטון, עליו כבר מודפסת השכבה השחורה.

הדפסת נסיון ראשונה - הקווים האדומים מסתברים כדקים מדי לדפוס משי.

כך נראה תהליך ההדפסה

קוביות משחק ופיונים

המארז עם הדיסק

לוח המשחק

המארז במלואו

Cherly KaCherly – Misadventure of a Meaty Machine, 2012. Design – Nir Matarasso.