Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘Rivers & Homes’

 קודם כל: שימו פליי

דבר העורך:

לפני שלושה חודשים, חברה טובה דחפה לי את הדיסק הזה ליד ואמרה שאני חייב לשמוע, ושלפני כן אני חייב להסתכל. את J. Viewz הכרתי כבר כמה שנים קודם לכן, ולפחות בהקשר של המוסיקה ידעתי שיש למה לצפות. Muse Breaks, שיצא ב- 2005, היה חידוש מרענן ואיכותי של אלקטרוניקה עם טעם חזק של חו"ל (שיר מצוין ועוד אחד), ומספרים שגם ההופעות שליוו את האלבום הזה היו משובחות. החידוש ל- Smooth Criminal ב- EP הבא הוא פשוט מעולה, ועושה בית ספר להפקה להרבה מהמוסיקאים שיצאו מכאן.

לענייננו, לפני ששמעתי את האלבום החדש, הסתכלתי, והסתכלתי טוב. מה שהחזקתי ביד היה תענוג צרוף, ובקנה מידה בינלאומי. העטיפה שמלווה את האלבום היא מושקעת מאוד, איכותית ורואים שבוקעים ממנה המון מחשבה ואהבה. כששמעתי מיונתן דגן (האיש מאחורי J. Viewz) על תהליך יצירת העטיפה, קשה היה שלא להתרשם מההתלהבות ומהאכפתיות מאופי התוצר, האיכות שלו והתהליך שעבר עד השלמת האלבום. ומחשש שזה ייבלע בתוך הפוסט, תרשו לי רק לציין מפורשות שזה באמת יופי של דיסק ואני מפציר בכם לקנות (בגירסה מודפסת!).

עטיפות כאלה מזכירות לי למה מלכתחילה פתחתי את הבלוג הזה, ואני מקווה שגם אתם תעריכו את המחשבה וההשקעה בזמן שתגללו למטה. מקום שני במצעד העטיפות לתשע"א שנערך פה בשבוע שעבר. קבלו!

במה מדובר:

האלבום Rivers & Homes נוצר בתור פרוייקט אינטרנטי שנקרא "Work in progress" שבו העלה דגן שיר חדש לרשת מדי חודש, עד שהאלבום התמלא לאט לאט.
כל היצירה נתמכה על-ידי מאזינים של J. Viewz שנהיו "מנויים" של הפרוייקט הזה, ובעצם שילמו מחיר שלם של אלבום עוד כשהיה בשלבי התהוות ראשוניים. אותם מנויים בעצם מימנו חלק מעשיית האלבום, וקיבלו כניסה מלאה לאתר שכלל גרסאות דמו של השירים, רמיקסים, קטעי וידאו וכו'. רוב העיצובים של השירים נעשו במסגרת עשיית האלבום – כל חודש שיר, כל חודש צילום\ציור, כל כמה חודשים וידאו. בזמן שדגן עבד על השיר הבא באלבום, הקהל קיבל את השיר הקודם שרק יצא ממאסטרינג, האמן הויזואלי קיבל סקיצה של השיר הבא, ולפעמים צוות וידאו עבד על אחד השירים הקודמים.
כשסיים דגן את העבודה על האלבום, כל המנויים קיבלו עותקים בדואר, כשהעותק הפיזי כולל דף מיוחד שמוקדש למנויים הראשונים. חלק מהם העלה תמונות של עצמם לאתר במהלך העבודה, ותמונות אלה מעטרות קולאז' בדף האחרון בספרון. בנוסף לדף הזה, קיים גם קוד מיוחד שאיתו אפשר להיכנס לעטיפה ה'אינטראקטיבית' באתר – העתק של העטיפה הפיזית, עם תפריט על כל שיר שמציג רמיקסים, ארט, קרדיטים לחיצים של המוזיקאים שלקחו חלק ועוד.

אז ככה:

דגן מספר על הקונספט והתמונה הכוללת שהובילה אותו לעטיפה: "הרגשתי שהיו כמה אלמנטים מוסיקאליים ראשיים באלבום שהיה קל להגדיר ויזואלית. למרות שהקו המוסיקאלי נקי בבסיסו, יש איזושהי קריצה לאיך שייצרו מוסיקה פעם, ומבחינה אישית – הרבה אלמנטים שמשכו אותי למוסיקה בתור ילד. המון שימוש בסלילים, בקסטות, טייפים שלא בדיוק מכוונים ועוד אלמנטים שונים שלדעתי נותנים חיים למוזיקה, בעיקר האלקטרונית. אלה האלמנטים שגורמים לך לרצות לתת ביס ברמקול. שנשמעים קראנצ'יים ו"טעימים". ככה גם בעטיפה – הקו היה מאוד נקי ונשען על טיפוגראפיה בבסיסו, ויחד עם זאת החומרים מאוד מאסיביים וקורצים לתקופה שבה היו כורכים ספרים: הפרונט/בק מודפס על קרטון 3 מ"מ, כזה שנראה כמו סנדביץ' שבא לך לנגוס בו, כשהטיפוגראפיה המאסיבית מודפסת בשיקוע ("די-בוס") אל תוך הקרטון. החור במרכז העטיפה הדגיש את המאסיביות של החומר העוטף בעובי שלו, ומצד שני זה סוג של חלון לאלמנט השני שקיים בעטיפה ובמוסיקה. משהו יותר זורם ועדין. The rivers, כמעט בקונטרסט מלא לאגרסיביות של העטיפה החיצונית – מבפנים פועם הלב, תמונות הטבע, הסיפור של עשיית האלבום, המילים".
העטיפה הפנימית מודפסת על נייר נטול-עץ 170 גרם, ומרכיבה ספר של 26 עמודים, שלכל שיר מוקדש דף ויצירה משלו. "הצלמים והאמנים שהשתתפו הם בחלקם חברים שכבר שנים אני מחפש הזדמנות לעבוד איתם, וחלקם פשוט אמנים שאהבתי ולא הכרתי אישית עד להזדמנות הזאת", הוא ממשיך. "חלק מהעיצובים נעשו במיוחד, וחלק היו קיימים ונבחרו כי התאימו לשירים. את חלק מהשירים שלחתי למעצבים/צלמים לפני השלב הסופי של המיקסים וביקשתי מהם לעצב מה שנראה להם נכון לשיר. היו קווים מנחים מאוד כלליים לגבי האווירה של העטיפה, אבל לא משהו ספציפי מדי. העבודה היתה מאוד מפרה, בעיקר הסתובבתי בעולם בשנה האחרונה עם רדאר פתוח, כל חודש עם שיר אחר בראש, וככה התחילו לזרום האמנים לחיי פחות או יותר בהתאם לשיר שחיפשתי.
"אחת היצירות האהובות עלי היא של גבריאלה ויינסנצ'ר, שעבדה על פרוייקט די מדהים כשנפגשנו בשם "The Morning Drawing". סוג של פרוייקט ששילב משמעת עצמית ואמנות בשבילה, ומאוד עבד לי עם ה- "Work in progress" (פרוייקט יצירת האלבום) שעבדתי עליו באותה תקופה. היא הסכימה לערוך את אחד מציורי הבוקר שלה עבור שירים 4 ו5 באלבום". צילומי הטבע הן עבודות של ארון פיבר, צלם קליפורני, ושל אסף אשכנזי, (צלם שבעברו היה הסאונדמן של הלהקה החיה של J. Viewz). "משהו בצילומים שלהם מדגיש אלמנט מאוד מסויים במוזיקה, מעיין סטאטיות כזאת".

טיפוגרפיה של ג'וזף מילר-ברוקמן

באשר להשראות, דגן מספר שעבר תהליך לא קצר. "השתמשתי בהמון חומר בעיצוב העטיפה, בעיקר קראתי המון וחיפשתי ספרים של עיצוב אירופאי מאמצע המאה, זה התחיל מאיזו משיכה לעיצוב גראפי תעשייתי, שקיים חזק בעיצובים "סובייטים", וגם בעיצובי פוסטרים ישראלים שמועדדים פטריטטיות בתקופה של הקמת המדינה, או פרסומות ישנות בעיקר של המעצב הישראלי דן ריזינגר. משהו בגסות של הטיפוגראפיה מאוד מושך. אז התחלתי לאסוף השראות, לעיצוב, לחומרים, לגישה. הרבה מההשראה הגיעה מה"גריד סיסטם" של המעצב השוודי ג'וזף מילר ברוקמן".

"הסיפור המעניין ביותר בכל מה שקשור לעיצוב העטיפה היה בעצם תהליך ההדפסה, שכלל שני בתי דפוס, אחד לדפוס עצמו והשני לכל עבודת הכריכה וה"די-בוס", כל התהליך היה פינג פונג אינסופי בין בתי הדפוס אחד לשני ואלי. בחודש יוני השנה אני בעצם כמעט גרתי בבית דפוס בארץ, רוב הזמן הייתי שם ואני חייב תודה ענקית לדפוס ע.ר וליובל להב שהיה אחראי הפרוייקט. בית הדפוס המדהים הזה נכנס באובססיה מבורכת ואמנותית לפרוייקט. החומרים עצמם היו מאוד חשובים לי ולקח לנו זמן רב למצוא חלק מהחומרים לעטיפה. הצוות שם לא רק עבד בסבלנות אין קץ כלפי הדרישות הקטנוניות שלי, אלא גם באהבה והשראה אמיתית. דפוס ע.ר היו הנס של העטיפה הזאת".
דגן מסביר שבחר בקונספט של ספר "בעיקר בגלל האלמנט ה'יומני' של עשיית הפרוייקט. הספר מציג מין יומן של השנה האחרונה. רציתי ללכת על עיצוב שמאוד נשען על טקסטורות, על החומר הפיזי", הוא מסכם. "לא ראיתי סיבה אמיתית לקנות מוזיקה על דיסקים, אלא אם כן לאריזה יש ערך ויזואלי, מוצר שכיף לך לשים בסלון, או משלים איזו תמונה קונספטואלית יחד עם המוסיקה".

חלופות מתהליך העבודה על העטיפה (לחצו להגדלה)

J. Viewz – Rivers & Homes, 2011
Designed by Jonathan Dagan
Photography by Aaron Feaver, Asaf Ashkenazy, Roy Cohen, Shelly Carmel
Early sketches by Steven Acres
Artwork by Assaf DaganFranz JeitzGabriela VainsencherNoam Livneh

Read Full Post »