Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘Led Zeppelin’

לרגל החג, כמה מהכותבים האהובים עליי בעברית מנסים להשיב את התשוקה וחוזרים אל אלבום מן העבר לבחירתם, עם זכרונות ממשיים לעידן שבו היה תוקף למוצר פיזי שהיה וגדל שם איתך. אלבום שהוא יותר משיר מזדמן ששמעת ועברת הלאה, תולדה של זילות החומר וההיצע האינסופי בעידן הדיגיטלי. אלבום שהיה שלך והתמסרת אליו. והפעם: פני ברסימנטוב, הלא היא קסטה המהוללת, חוזרת אל "Presence" המיתולוגי של לד זפלין.

בפרקים הקודמים:

א. יאיר יונה על "עשרים וארבע שעות" של בנזין.

ב. ניר גורלי על "פצעים ונשיקות" של מוניקה סקס.

ג. יהוא ירון על "Real Life" של Magazine.

***

Led Zeppelin - Presence

Led Zeppelin – Presence

רקע

בסרט התעודה המקסים על צלם הרוק Bob Gruen (צפיית חובה לקוראי הבלוג הזה) אומר ג'סי מאלין על הצילום המפורסם של לד זפלין לצד המטוס הפרטי שלהם:
"…אמרתי: "יש להם מטוס?! הם בלי חולצה, עומדים שם…" בזמנו לא היה אינטרנט, לא היו אפילו כתבי עת ולא ביוגרפיות וסרטי תעודה. הסתכלת על צילום וחשבת עליו הרבה זמן. חשבת על התעלומה".

צילום: Bob Gruen

צילום: Bob Gruen

ההלם בעשור הראשון לחיי

אחות קטנה לשני אחים גדולים, רוצה או לא רוצה, שומעת את המוזיקה שהם שומעים (במיוחד כשיש פטיפון רק בסלון ועוד לא המציאו את הווקמן). אבי מאד אהב את לד זפלין. רפי אהב מוזיקה אחרת. לפעמים האחים שלי קנו את אותו תקליט פעמיים. הם בעלי טעם שונה, אבל לעתים כששניהם רצו להאזין לאותו תקליט, כנראה במקום לריב הם פשוט קנו שניים. חלק מזוגות התקליטים האלה שמורים אצלי באוסף עד היום.

תקליטים בשני עותקים, אבל מבחינתי הם לא זהים/

תקליטים בשני עותקים, אבל מבחינתי הם לא זהים.

יום אחד רפי הביא הביתה את Presence, ולמען הסר ספק שזה העותק שלו רשם בטוש שחור על העטיפה "רפי". זה היה פלא ולא משהו שחשבתי שיכול להיות אפשרי. רפי?! שמאזין רק לפרוגרסיב של ELP, פינק פלויד וג'טרו טול? חתימה שהיתה בסך הכל סימון טריטוריה בעצם גם היתה חותמת שאין חוקים בטעם מוזיקלי. בכל אופן, הסקתי שאם הגענו למצב שאפילו הוא קנה לד זפלין כנראה שזה אלבום ממש מיוחד.

לא ברור כמה שעות מהחיים ביליתי בהתבוננות בעטיפת Presence/רפי, במצטבר זה בטוח מגיע לימים. כי למרות שבפנים יש תקליט אחד, משום מה העטיפה נפתחה לשניים כמו באלבום כפול. מדובר בעטיפה אינסופית שהיא אלבום עם לא פחות מ-11 תמונות! בכל אחת מהן מופיע אותו חפץ שחור מסתורי. לא שאלתי אף אחד מה זה אבל שנים הטריד אותי מה החפץ השחור הזה עושה ולמה הוא קשור ללד זפלין.
אפשר להגיד שחקרתי את עטיפת האלבום הזה, אני מכירה בדקדקנות את כל 30 הפרצופים שמופיעים בה והיא צרובה לי בתודעה יחד עם המילה "רפי" באופן אינהרנטי גם כשאני עוצמת עיניים.

העטיפהPresence \ רפי

העטיפה Presence \ רפי

ההלם בעשור השני לחיי

אבי הלך שנים עם החולצה הזאת והתמונה של האיש הערום עם הכנפיים היתה תלויה גם בחדר שלו.

כך אחי נראה ברצף מכתה ט' ועד גיוסו לצבא.

כך אחי נראה ברצף מכתה ט' ועד גיוסו לצבא.

זה היה מבחינתי הסמל של לד זפלין ורק שלה. קשה לתאר איזה קצר במוח הרגשתי כשמצאתי בספריה תקליט של להקת Bad Company ועליו את "הסמל של לד זפלין" בדיוק כמו באלבום Presence /רפי.

הבנתי שכל מה שידעתי עד עכשיו היה כעורבא פרח, אייקונים משפחתיים וסמלי ילדות התפוררו. התקליט של Bad Company כל כך חשוד בעייני ובעצם עד היום הוא יושב על המדף בלי שהאזנתי לו פעם אחת.

תקליט

ההלם בעשור השלישי לחיי

  1. אם מסתכלים על העטיפה במבט בוגר ושפוי ולא מזוגג ומעריץ מגלים בעין בלתי מזויינת שתמונת החפץ השחור נגזרה והודבקה על צילומים קיימים, שלא קשורים בשום דרך ללד זפלין.
  2. העטיפה עוצבה על ידי המעצב הנודע  Storm Thorgerson, והחפץ השחור הוא מקסימום סוג של מחווה לאובליסק של סטנלי קיובריק בסרט אודיסאה בחלל 2001.
  3. האיש הערום עם הכנפיים הוא לוגו של חברת תקליטים ולא סמל של להקה. אמנם הלייבל, הקרוי Swan Song, שייך ללד זפלין ופיטר גרנט, אבל היו עוד מלא להקות שעל התקליטים שלהן הוא הופיע.
  4. Presence הוא האלבום הכי פחות מוצלח של לד זפלין.

Read Full Post »