Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘2016’

איור: דייב קלי

איור: דייב קלי

מוזיקה ששמעתי השנה ואהבתי, והייתי שמח לחלוק עם עוד אנשים. יש זיפ של הכל כאן, ושמתי קישורים ליוטיוב איפה שהיה. מסודר לפי האלף בית, הנה זה בא:

 

A Tribe Called Quest – Dis Generation

קאמבק השנה? לגמרי. אין תחרות בכלל. איך בכלל נשמע אלבום של להקת ענק שלא הוציאה כלום 18 שנה? הלוואי שככה תמיד. מארחים פה באלבום גם את אנדרסון פאאק, קנדריק, אנדרה 3000, ג'ק ווייט, טאליב קוולי, אבל אני נותן את הקול שלי לקטע עם באסטה ריימס, האיש שיורה מהפה שלו מהר יותר מ…מהכל, כנראה.

 

Anderson Paak – Put Me Thru

המלך הבלתי מעורער של השנה הזאת מבחינתי. פאאק עשה פה מה ששמנדריק עשה לפני שנה, או מה שפרנק אושן עשה לפני שלוש, וזה להוציא אלבום מופת שמצד אחד מותח את היריעה על כל גווני היפ-הופ-סול-ג'אז-פ'אנק-ראפ, ומצד שני לעשות הכל בנזונה. בעידן שבו התקליט מאבד בחזרה את המעמד לטובת השיר הבודד, האלבום הזה שלם וסגור על עצמו. הפייבוריט שלי ל- 2016. אפשר היה להכניס לרשימה הזאת חמישה שירים בשקט, אבל ברגע הנתון הנוכחי התחשק לי את זה.

 

Archive – Splinters

הכישוף הזה מתגבר ונחלש ומתגבר ונחלש, ובסוף לא נשארת ברירה אלא לשים את הקטע הזה מהתחלה.

 

BADBADNOTGOOD – In Your Eyes (feat. Charlotte Day Wilson)

הקטע הזה מתרומם מעל שאר האלבום בקטע קצת זירו7 בימים המוקדמים, עם עיבודים מתוזמרים עדינים ואלקטרוניקה מלטפת והרמוניות של זמרות וחלילים רכים. המחשבות נודדות הרחק ועם קצת שמש על הפנים הכל קצת יותר נעים.

 

Bon Iver – 29# Strafford APTS

אתחיל בוידוי: בון איבר לא עושה לי את זה. מאלבום לאלבום כולם מפצירים בי לרוץ לשמוע, ואני אף פעם לא שוקע ומתאהב כמו שכולם מבטיחים לי שוב ושוב. מצד שני, בכל אלבום יש שיר שמיימי אחד או שניים שבגללם אני לא אתייאש ואנסה גם את האלבום הבא. #29 Strafford APTS הוא השיר הזה באלבום הנוכחי. יפה יפה יפה.

 

Carl Broemel – Sleepy Lagoon

רוכב לי באופניים לאורך הטיילת התל אביב. לא צריך בכלל לפדל, ואני גולש לי בעצלתיים מבלי להפעיל כל מאמץ. אני לא ממהר, הכל מתקדם בהילוך איטי, השמש מתעוררת לה בבוקר, נעים בחוץ, כולם מחייכים זה לזה וברקע הגיטריסט של My Morning Jacket עם השיר הזה.

 

Cass McCombs – Bum Bum Bum

כזה אלבום מקסים! דיסק של חורף, איטי וחשוך, אבל כזה שמתחמק באלגנטיות מלהיות קודר ומדכדך. ככה הוא נפתח, וזה נפלא בעיניי.

 

D.D Dumbo – Satan

השיר הכי טוב באלבום הבכורה של D.D Dumbo האוסטרלי הוא ללא ספק הקטע הזה. אזהרת מנענע-רגליים-תוך-כדי-ישיבה.

 

David Bowie – Dollar Days

נוח על משכבך בשלום, גיבור שלי.

 

De La Soul – Lord Intended

הקאמבק של השנה? כמעט. דה לה סול עם הסולן של The Darkness? לא ראיתי את זה מגיע. החצי הראשון של השיר הזה הוא יותר דה לה סול, החצי השני הוא יותר ג'סטין הוקינס. אבל החצי שראשון לא היה מוצלח בלי החלק השני, ואילו החצי השני לא היה נוגע בשמיים בלי החלק הראשון. קצת יותר משבע הדקות המתגמלות של השנה. וואו.

 

Hiss Golden Messenger – Cracked Windshield

בסיכום השנתי המעולה שתומר קופר מעלה מדי שנה בבלוג "הרמוניה דרומית" (מחכה כבר לסיכום!) אני תמיד נשאר עם להקה חדשה שאני ממשיך לעקוב אחריה באדיקות משם והלאה. לפני כמה שנים זאת היתה Hiss Golden Messenger, הישר ממעמקי הקאנטרי-פולק-רוק האמריקאי. הם נהדרים בעיניי, וגם אם האלבום הזה לא מצטיין כמו שני קודמיו, הוא עדיין יודע לא מעט רגעים יפים כמו הקטע הזה. איזה שיר מקסים.

 

Japanese Breakfast – Psychopomp

דקה ורבע נמשכת הנעימה מתעתעת הזו, לאט אבל בטוח, והיא יכלה להמשיך לנצח מבחינתי.

 

Joey Bada$$ – Brooklyn's Own

אח, הנוער של היום. מוציאים אלבום שלישי לפני גיל 21, והקטע המעולה-מעולה הזה הוא כבר מתוך הרביעי שבדרך. אלה שנים יפות מאוד בהיפ הופ, אני חייב לומר. לא אמרתי שום דבר על Mr. Robot!

 

Justice – Randy

האלבום הקודם היה אחלה מן אחלה. החדש יצא לפני 3 שניות בערך ועוד לא הספקתי ממש לשמוע, אבל שני הסינגלים הראשונים שיצאו עד עכשיו הם לא פחות מנפלאים. זה Randy והוא מדבק לאללה. גם Safe and Sound לא נופל ממנו במילימטר. שימו את נעלי הריקוד שלכם וצאו אל הרחבה.

 

Kaytranada – Bus Ride (feat. Karriem Riggins and River Tiber)

כיף של אלבום! אלקטרו-סול-היפ הופ-ג'אז שרקח די ג'יי קנדי מהאיטי. על אף האמור, זה מצליח להיות לא מבולגן ומאוד נעים. דוגמית מייצגת, שווה לשמוע את התקליט מתחילתו.

 

Kendrick Lamar – Untitled 03 | 05.28.13

גם באלבום של דמואים חצי מבושלים, הוא עדיין לוקח את כולם בסיבוב. ולא שהוא מנסה להמשיך לרכב על גלי ההצלחה של האלבום הקודם – הבנאדם רץ על המילים כמו חמאה ועושה בית ספר לכל הראפרים בשכונה.

 

M83 – Laser Gun

טוב, זה מדבק. כמה שלא ניסיתי להתחמק מהשיר הזה, הוא לא יצא לי מהראש תוך כדי כתיבת הרשימה הזאת. תתמודדו.

 

Margaret Glaspy – Anthony

כשאומרים על מישהו או מישהי שהוא Singer-Songwriter, מתייחסים לכתיבה ולשירה. במקרה של מרגרט גלספי, היא גם מבצעת מעולה. אלבום קטן וחמוד שמדבר אליך פתוח ובגובה העיניים, כמו לשבת עם חברה בפאב. "אנטוני מעולם לא קנה לי דבר \\ לא טבעת נישואין משובצת יהלומים \\ למה שכבתי לצידו?"

 

Massive Attack (feat. Azekel) – Ritual Spirit

אי.פי. חדש למאסיב אטאק אחרי 6 שנות שתיקה (מאז Heligoland הלא מספיק מוערך לטעמי). מאסיב אטאק קלאסי, אם כי לא תמיד אחיד ברמתו. השיר הזה עדיין נשמע רענן וחי, ומראה שבכל זאת נשארו עוד כמה קלפים בשרוול. גם הקטע עם Tricky לגמרי נותן עבודה.

 

Michael Kiwanuka – Love and Hate

אם יש משהו שאפשר לומר על מייקל קיוואנוקה, שזה שהוא עושה חם בלב ונעים בנשמה. כך היה גם באלבום הקודם, כך גם כאן. 8 דקות עם הפה-פה-פה-דה-פה הזה, שהגיע אפילו לרדיו המקומי שלנו. הרבה יופי ואמת יש באלבום הזה, ויש בו הרבה יותר אהבה משנאה. כל סיכום מוזיקלי שיפסח על השיר הספציפי הזה עושה חטא לפסקול של 2016.

 

Nick Cave and the Bad Seeds – Magento

האלבום הקודם של ניק קייב (Pushing the Sky Away) היה מופלא בעיניי. את האלבום הזה כבר שמעתי מעט מאוד לעומתו, בעיקר כי התהפכה לי הבטן כל פעם מחדש. האלבום שהוקלט במהלך אובדן בנו בן ה- 15 כולו מחוספס, מעומעם ומצמרר מתחילתו ועד סופו. הכל קצת בוסרי ולא מהודק לגמרי, ובעצם אין לי מושג מה הטראומה עושה לך בעבודה על אלבום (ולצלם את התהליך בסרט).

 

Radiohead – Tinker Tailor Soldier Sailor Rich Man Poor Man Beggar Man Thief

אלבום תשיעי כבר, ועדיין נשאר כוח במתניים. אולי בגלל שאלה רדיוהד, אני נותן קצת יותר צ'אנס וקרדיט להאזנות נוספות ביחס לאלבומים אחרים. כך או כך, מדובר באלבום לגמרי ראוי, שנשמע כמו המשך טבעי ומוצלח באבולציה של רדיוהד. כרגיל דורש כמה וכמה האזנות כדי לגדול ולצמוח באוזן, ובסוף מדובר באחת החבילות המשתלמות של 2016.

 

Roosevelt – Moving on

נדיר לראות אלבומים אלקטרוניים עם תמונה של הדי ג'יי בחזית של העטיפה. גם נדיר לשמוע אותם שרים. מה אתם יודעים, לפעמים מגלים שיש גם בנאדם וזו לא רק מכונה. החבוב הגרמני הזה שימח אותי לגמרי השנה, עם אלבום סינתי-אלקטרו-אייטיז כייפי לאללה. יש פה כמה קטעים שהם מדויקים כמו Midnight City של M83 ויכולים להיות להיטי פופ אדירים. זה אחד מהם, הנה עוד אחד מושלם כזה.

 

Savages – Sad Person

יש להקות של גיטרה-בס-תופים. זאת להקה של תופים-בס-גיטרה. הקטע הזה קודח בקצב מהודק שלא מרפה. צריך לראות את זה פעם בהופעה. What else, what else, what else?

 

Sunflower Bean – Come on

אלה, לעומת זאת, יותר בכיוון של גיטרה-בס-תופים. למי שאוהב שירים שלא מבזבזים זמן מיותר, ובמיוחד למי שעדיין מרגיש בנוח בעיקר עם הניינטיז.

 

Shooter Jennings – I'm Left, You're Right, She's Gone

מתוך אלבום המחווה של זמר הקאנטרי-רוק שוטר ג'נינגס למוזיקה של ג'יורג'יו מורודר. זה מפתיע, וזה בקצב, וזה מאוד מגניב.

 

Tedeschi Trucks Band – I Want More

אמריקנה לפנים. יופי של אלבום, אחלה גיטרות, קטע נהדר.

 

The Stone Roses – Beautiful Thing

השיר הזה נשמע יותר כמו האלבום השני והשלישי של הסטון רוזס מאשר האלבום הראשון שלהם. ובכל זאת, האלבום הראשון שלהם הוא פלא ומופת שקורה פעם בדור, אז זה עדיין שם אותם במקום לא רע, לא?

 

Todd Terje & The Olsens – Firecracker

תקליט הבכורה It's Album Time מחזיק בתואר האלבום הטוב ביותר ביחס לשם הגרוע שלו. גם בלי זה, הוא היה התקליט שטחנתי הכי הרבה בכמה שנים האחרונות, ואני מפציר בכם בכל כוחי להתענג עליו. אלבום הקאברים הזה שראה אור השנה לא מלהיב לצערי כמו קודמו, אבל טוד טריה אלוף בלדלות פנינים מן האוב ולעשות מהם קסמים. הקטע הסיני הזה הוא מדבק בטירוף.

 

Twin Peaks – Butterfly

הלהקה שתמיד רציתם להקים בגראז' שלכם בצד הדרומי של ארצות הברית. מרושל ומזייף, אבל גם ככה רק אתם מקשיבים לעצמכם אז למי'כפת וכיף לכם.

 

כאמור הכל מזופזפ ומסודר יפה יפה כאן, ואם יש משהו חדש שגיליתם ואהבתם, אתם מוזמנים לכתוב לי ולעשות אותי שמח. שתהיה לכם 2017 מהממת!

 

Read Full Post »