Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘תומר בן אפרים’

portishead_third_cover

אז לפני כמה ימים  ניגשתי למדף, חושב לעצמי איזה דיסק לא שמעתי כבר הרבה זמן. העין צדה את השלישי של פורטיסהד – כבר כמה שנים שאני מנסה לפצח את האלבום הזה, ונכשל פעם אחר פעם. יש בו כמה שירים נפלאים, אבל הוא באמת עושה לי חיים קשים. אחת הלהקות שהכי אהבתי כל שנות התיכון (וגם היום) נעלמה לעשור וחזרה עם התקליט המאתגר הזה. אני באמת רוצה לאהוב אותו, אתם מבינים? אבל קשה, מה אפשר לעשות. כל כך כל כך אהבתי את מה שקדם לו, שאני ממשיך לנסות ולהתמסר.עוד צ'אנס ועוד צ'אנס –  אולי זה יתפוס.

את השיר הזה אני דווקא אוהב ממש

קיצר מפה לשם, לקחתי את הדיסק לאוטו לעוד האזנה. העטיפה שלו כידוע מאוד מינימליסטית. המעצב שלה סיפר בזמנו שאחרי ההפסקה הארוכה, מה שנשתמר עיצובית היה האות P. הם רצו להמנע מלהציג משהו חדש, ולהביא מארז שיכיל את המוזיקה במינימום הדרוש. האות P, עליה הספרה 3, וזהו. באתר הנפלא-אך-מדשדש sleevage, שם עושים את מה שאני עושה בערך אבל באנגלית, תיעדו יפה יפה את העטיפה הזאת, כולל הסברים על כל המהדורות המיוחדת והפריטים הנלווים של האלבום (ממש שווה קריאה!). כשחושבים על זה, זה בדיוק מה שמיי בלאדי וולנטיין עשו השנה אחרי עשרים שנה של הפסקה – עטיפה כחולה שכתוב עליה m b v ותו לא.

אבל את כל זה לא ראיתי באותו רגע. כן הוצאתי את החוברת ממקומה ופרסתי אותה. בצידה האחד – צבע טורקיז אחיד. אין מילים לשירים. הקרדיטים דלים ביותר. מינימליזם, כאמור. בצד האחורי, לעומת זאת, ציפתה לי הפתעה. ידעתי שכבר ראיתי את התמונה הזאת קודם לכן.

האלבום השלישי של פורטיסהד, עטיפה פנימית.

האלבום השלישי של פורטיסהד, עטיפה פנימית.

WAG

עטיפת broadcasting

יכול להיות ש…?

כתבתי לשני קדר, מוסיקאית ומעצבת בחסד. שלוש עטיפות מעולות שלה כבר הופיעו כאן כבר בעבר (עמית ארז, יאיר יונה ושל אלבומה שלה), והיא באמת עושה יופי של דברים. בין היתר גם את עטיפת broadcasting של ההרכב we are ghosts, בו היא חברה. שתי התמונות נראו לי מאוד דומות זו לזו. אותה פלטת צבעים, אותן אנטנות. או כפי שחכמים ממני כבר אמרו בעבר – פה חשדתי.

הייתי חייב לברר, וגם היא היתה מופתעת מכל העניין. אכן מקור התמונה אחד הוא, היא אישרה, ולא היה לה שביב של מושג שהיא שימשה גם לעטיפה אחרת.

portishead chat

הדברים הללו קורים, אין מה לעשות. לא קל לדעת כל מה שמישהו עשה אי פעם באיזשהו מקום. ולפעמים, ממש לפעמים, זה גם מתרחש על גבי שני תקליטים. מהיכרותי המעטה עם קדר (שכמובן נתנה את הסכמתה לספר על כך כאן), אין לי ספק שזה קרה בלא כל כוונה. אז קצת מפתיע לגלות, אבל מסתבר שהיא לא לבד.

מימין - Alanis Morrissette, "Supposed Former Infatuation Junkie", 1998 משמאל - יעל קראוס, "Boutique, 2010"

מימין – אלאניס מוריסט, "Supposed Former Infatuation Junkie"
משמאל – יעל קראוס, "Boutique"

כשיעל קראוס צילמה את עטיפת "בוטיק", אלבום הבכורה שלה, היא עשתה זאת באופן מקורי ולא שגרתי בנוף המקומי. ניר גייגר, הצלם (המוכשר!) שצילם אותה, סיפר על כך בזמנו: "צילמנו והתלהבנו מאוד מהתוצאה. חשבנו לעצמנו שיש לנו תוצאה גאונית ולא ברור לנו איך לא חשבו על זה קודם. ביום שפירסמתי את התמונה לראשונה, הפנו אותי אנשים לדיסק המדובר של אלאניס מוריסט. אמנם מדובר בפאדיחה, אבל לצערי לא הכרתי את העטיפה הזו. למזלי, אנשים רבים לא מכירים את העטיפה הזו, לכן רק בודדים העירו את תשומת ליבנו לעניין".

אבל אם זה רק צירוף מקרים מופרך בתהליך היצירה, זה כבר ממש אחד לאחד:

משמאל - מייק אולדפילד, "The Songs of Distant Earth" מימין - אלי מגן, "אדם"

משמאל – מייק אולדפילד, "The Songs of Distant Earth"
מימין – אלי מגן, "אדם"

יחי האימאג'בנק! לפני עשרים שנה זה כנראה לא היה קורה.

וטיפ קטן לסיום: בראשית ימי הבלוג, הוצג כאן סיפור העטיפה של "ביום של הפצצה", אלבומו של תומר בן אפרים. בעטיפה ההיא, לא ידע המעצב איך לאתר את המקור והבעלים שלה. לשם כך נעזר באתר חמוד לאללה בשם TinEye אליו מעלים תמונה (או מזינים קישור), והוא סורק את הרשת לאיתור הופעות של אותה תמונה. בדיקה של דקה לאלבום שלכם, ותוכלו להבטיח שאתם היחידים שיצרתם כזאת עטיפה. הנה סרט קצת על השירות –

Read Full Post »

תומר בן אפרים / בצילה של הפצצה, 2010

בנאדם צא מהחור
העולם מתפרק והעתיד הוא שחור
נשארו רק סוכני המכירות
הם תוקפים מכל עבר מבלי להרפות

מתוך "יורד עולה"

 

 

 

 

 

 

  

 

  

קודם כל: שימו פליי


דבר העורך: אני יודע מעט מאוד על תומר בן אפרים. אני זוכר את הסינגל החביב עולם מושלם שיצא מאלבום הנושא את אותו שם לפני איזה 8 שנים (בדיעבד ניתן היה לשים לב להפקה, לגיטרות ולטאץ' של רן שם-טוב מאיזבו). חוץ מזה, לא ממש נתקלנו. כלומר, עד שראיתי את העטיפה של האלבום הזה. התמונה נהדרת ומיד משכה את תשומת הלב שלי. היא אפילו נראתה לי מוכרת, אבל לא ממש ידעתי מאיפה. מסתבר שלא הייתי לבד – להלן הפתרונים.

במה מדובר: תומר בן אפרים ניגן בראשית שנות התשעים בניו יורק במספר הרכבים יחד עם הנגנים שליוו את דיוויד ברן מהטוקינג הדס. אחרי חזרתו לארץ, חזר לנגן ונוצר קשר עם רן שם טוב והם החלו לעבוד ביחד מוסיקלית. עד היום שיחרר בן אפרים את האלבומים "עולם מושלם" ב- 2003, "הקוסם" ב- 2006  ואת אלבומנו המדובר ארבע שנים לאחר מכן.

לא בטוח שצולם ממש באותה הזדמנות, אבל איזו תמונה נפלאה!

תומר בן אפרים מביא באלבום זה חזון אפוקליפטי משהו, בסגנון ישיר, ביקורתי וממוקד ובהפקה נפלאה של שם טוב.

אז ככה: התמונה (במקור בשחור-לבן) היא של צופים בניסוי גרעיני, שנתבצע בתחילת שנות החמישים ע"י האמריקאים. יש גירסאות סותרות לגבי המיקום שבו היא צולמה, בין אם זה בנבאדה ובין אם זה באתר הניסויים הגרעיניים Enewetak Atoll באוקינוס השקט (יודעים לשפוך אור על הסוגיה? הגיבו למטה או כתבו לי! אני מחפש תשובה). תומר בן אפרים מספר: "באשר לקונספט, הפצצה מתייחסת למצבנו המאויים מפצצות ומטילים, וכמובן לאיום ה-פצצה, כפי שהדברים מופיעים למשל בשירים "בצילה של הפצצה" ו"המפץ הגדול". אבל מעבר לחרדה הביטחונית כדימוי, הפצצה מייצגת איום קיומי תלוי ועומד ברמה האישית המייצר חרדות של שקיעה, התנוונות, התרוששות".

עטיפה אחורית

על עיצוב העטיפה היה אמון אסף בילט, במאי מוכשר ומעצב יצירתי במיוחד. בהתחלה היה רעיון שעסק ב"פצצה" והתפוררות מסוג אחר – המשבר הכלכלי שפקד את העולם. "רצינו לעשות משהו שקשור לפיטורין או לקריסה כלכלית של היחיד", מספר בילט. "תומר בא עם הרעיון ללכת אחד לאחד עם שם האלבום. כשבא הכיוון החדש הבנתי שכחסיד של מתודולוגיית "TLB" (תן לו בראש, אם תהיתם) עדיף ללכת על הפשוט, החזק והבומבסטי". אחרי שהבינו שהם מעוניינים ללכת עם הקונספט של פצצות וצללים, חיפש ומצא בילט את הצילום ברשת.

"לאחר שהיינו מרוצים מהסקיצה, היינו אבודים", הוא מתאר. "כמעצב שמכבד את עצמו ומקשיב לעורך הדין שלו, כמובן שלא יכלתי להשתמש ב'תמונה שהורדתי מגוגל'. אבל איך מוצאים למי שייכות הזכויות על התמונה?" הפתרון לא בושש לבוא והגיע מכיוון יצירתי למדי. סטארט-אפ שחבר עובד בו, TinEye הוא מנוע חיפוש לתמונות ב"רברס". "אתה מעלה את התמונה שלך או שם לינק אליה, והאתר מוצא לך את כל השימושים של התמונה ברשת, כולל מניפולציות עליה, crop-ים וכו'. אמריקה באינטרנט!" מספר בילט בהתלהבות (זה אכן מגניב ביותר). "מצאנו את התמונה והתברר שהזכויות מוחזקות על ידי GettyImages. רכשנו את התמונה והפצצה היתה מוכנה".

משקפי מגן - גזור ושמור

"ניגשתי לעיצוב שאר חלקי העטיפה באווירת דימונה – צבעים מדבריים, טקסט מלוכלך ומגורען, עיצוב הלייבל וכמובן צילום של תומר במשקפי מגן תואמים, שצולם על ידי דורון פרחי, צלם ושותף ליצירות שלי שנים רבות". בילט מוסיף: "מאחר ובתקופת ההורדות חובה לצ'פר את מי שממש הולך לחנות וקונה דיסקים, החלטנו להעניק שי לכל רוכש – משקפת להגנה על עיניך בשעת התקפת אטום – גזור ושמור!". לשיר הנושא "בצילה של הפצצה" יצא גם קליפ בבימויו של אסף, שנערך מסרטי הסברה אמריקאיים משנות הארבעים.

 

תומר בן אפרים, "בצילה של הפצצה", 2010. עטיפה קדמית – לא ידוע. צילום – דורון פרחי. עיצוב -אסף בילט.

Read Full Post »