בציר טוב / אילן וירצברג ושמעון גלבץ, 1982
"אבל אני אוהב ללכת בדרך אותה.
ואני טופח על שיכמי, הזמן לטובתי
אין לי סטרט מופלא אבל נשימה."
מתוך "אני הולך במישור"
קודם כל: שימו פליי
דבר העורך: אני חושב שנתקלתי באלבום בפעם הראשונה כשהוא שודר במלואו ב"לילה של אלבומים" ב- 88FM. השעה היתה ארבע בבוקר והייתי בנסיעה דרומה. מהצליל הראשון של "פתיחה" אני זוכר ששאלתי את עצמי שוב ושוב מה זה, ואיך פספסתי את האלבום הזה. כששיר אחר שיר, כל אחד בסגנון ומקצב שונה, נוצרת תחושה של קלאסיקה אמיתית, על זמנית, כזו שרלוונטית ויכלה לצאת באותה מידה גם היום (לא להאמין שהאלבום הזה תיכף חוגג שלושים). משובח.
במה מדובר: האלבום "בציר טוב" הינו אלבומם הראשון של אילן וירצברג ושמעון גלבץ, שני חברי ילדות. האלבום כולל שירים של יונה וולך שהולחנו ע"י וירצברג וגלבץ בעבודה משותפת עם המשוררת בביתה בקרית אונו במשך כחצי שנה. בתחילת הדרך, העבודה על האלבום נעשתה באופן עצמאי, ללא גיבוי או תמיכה של חברות התקליטים. השירים מאופיינים בצליל נקי ומוקפד, כשהשירים הבולטים שהתפרסמו בו הם "כשבאתי לקחת אותה מהעננים" ו"שיר קדמשנתי (סקס אחר)". האלבום יצא בהוצאה מחודשת בשנת 2002 בצירוף שלושה שירים חדשים.
אז ככה: "הקונספט נבחר אחרי שהחלטנו על שם האלבום", מספר גלבץ. "מלכתחילה לא ניסינו ליצור תקליט של מוסיקה מסחרית אופנתית, כי אם יצירה שיש לה חיי מדף ארוכים, שתשתבח עם הזמן כמו יין טוב (בדיעבד הוכח שלא טעינו), ומכאן השם 'בציר טוב'. השם הוביל למחשבה ראשונית על תצלום של בקבוק יין על העטיפה". העטיפה המוכרת היא וריאציה על התווית המפורסמת של בקבוקי J&B (שגם היא נותרה על כנה עד היום, אגב).
העטיפה על מרכיביה היא צילום סטודיו. לעבודה עליה צוותו רפי דייגי (גרפיקאי) ועודד קליין (צלם), והם העלו את הרעיון להשתמש כנקודת מוצא בתווית המפורסמת של המשקה J&B, אבל לשנות את הכיתוב ל – V&G – וירצברג וגלבץ. רפי, הגרפיקאי, הכין תווית מיוחדת, עם שם האלבום, שמותיהם של האמנים, שמות השירים וכו', והיא הודבקה לבקבוק ירקרק.
בנוסף לתווית רואים בצד ימין של העטיפה את קלסתרי הפנים של וירצברג וגלבץ משתקפים על זכוכית הבקבוק המעוגלת. גלבץ מוסיף: "מכיוון שבתחילת שנות השמונים עדיין לא פותחו אמצעי הגרפיקה הממוחשבת המצויים כיום, אפקט השתקפויות הפנים על הבקבוק בוצע בשני שלבים בטכניקה הקרויה 'חשיפה כפולה': בתחילה צולמו קלסתרי הפנים כשהם משתקפים על פח מעוגל שתיפקד כמראה, ואח"כ על גבי אותו לוח צילום צולם הבקבוק עם התווית". הצד האחורי של עטיפת האלבום הוא צילום חלקו התחתון של בקבוק המשקה הירקרק עם ריצודי אור.
"אף שבתקופה שבה נוצר התקליט, הגישה שלו – 'רוק-אמנותי' – והצליל שלו נתפסו כמשהו חוצלארצי, חשוב היה לנו להדגיש שמבחינתנו הוא ישראלי מאלף ועד תו, ולכן על התווית בחזית העטיפה, מתנוססת בבירור הכתובת 'תוצרת ישראל'".
אילן וירצברג ושמעון גלבץ, "בציר טוב", 1982. גרפיקה – רפי דייגי. צילום – עודד קליין.
סיפור, כיסוי. 