Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘רוקפור’

רוקפור \ רשת פרפרים, 1991

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

קודם כל: שימו פליי

דבר העורך: אני הגעתי לאלבום הזה אחרי ששקעתי עמוקות ב"האיש שראה הכל" המופתי, ואלבום ההופעה הנהדר שיצא אחריו בחצי השני של שנות התשעים. אם להודות על האמת, אני לא אוהב את "רשת פרפרים". הטקסטים ברובם די בנאליים, המוסיקה היא חיקוי פשטני של להקות הפופ הקלילות והעליזות של שנות השישים והאלבום כולו נשמע קצת בוסר. את העטיפה שלו, לעומת זאת, אני מאוד אוהב, ועל זה באנו לדבר. מעבר לעובדה שזה אחד הקולאז'ים היחידים שנעשו בארץ כעטיפה, העושר והצבעוניות שלו מצליחים לשקף היטב את רוח הלהקה ונותנים פן נוסף לתדמית שהלהקה ניסתה להעביר (אנקדוטה לא קשורה: ורסיה מוקדמת של עטיפת "עיר" של שלומי שבן היתה מורכבת מקולאז' של העיר תל אביב – אבל בשביל זה תצטרכו להמשיך לעקוב אחר האתר:). ולא להאמין – העותק המקורי של הקולאז' נשמר עד היום אצל המעצבת!

במה מדובר: האלבום "רשת פרפרים" הינו אלבומם הראשון של להקת רוקפור  (שקראו לעצמם Rock4 באנגלית, באותו זמן), שיצא בשנת 1991 בהפקתו של דני רכט. הלהקה מתנערת במידה מסוימת מהאלבום הפופי-סיקסטיזי הזה (שכלל גם חידוש עברי ל- Bus stop  של The Hollies), ומחשיבה את "האיש שראה הכל" כאלבום הבכורה שלהם. עם זאת, שני להיטים מתוך האלבום (המוצלחים שבהם, לטעמי) שרדו ונשמרו עימם לאורך השנים – "שוב לא שקט" ו"הכעס".

אז ככה: את עטיפת האלבום יצרה בשתי ידיה נורית וינד קידרון, מעצבת גרפית ותיקה ומנוסה שבאמתחתה מספר לא מבוטל של עטיפות אלבומים ישראליים בין היתר. כיום, יחד עם כל יתר עיסוקיה, היא מלמדת קורס בעיצוב עטיפות תקליטים במכללת עמק יזרעאל, ועל כך הרבה כבוד.

הקולאז' המקורי ששימש כעטיפת האלבום

נורית עבדה בראשית שנות התשעים כמעצבת הבית של NMC. היא בדיוק סיימה את לימודיה ב"ויטל" (לימים שנקר) והעטיפה הזו הינה הראשונה שעיצבה אי פעם. "עבדתי כמעצבת הבית של החברה. היינו קבוצה קטנה, ועבדתי שם כחמש שנים. בדיוק סיימתי את הלימודים וזה היה מאוד נחמד להתחיל את חיי המקצועיים שם". היה לוינד קידרון ברור שעושים משהו ברוח הסיקסטיז. "הם התלבשו ככה, הופיעו ככה, אווירה צבעונית, חולצות פרחוניות. במקרה של העטיפה הזו, הזהות הגרפית היתה חלק מהמהות של הלהקה והרוח הכללית של העטיפה היא בפירוש שלהם".

גזיר של חברי הלהקה

הקולאז' נעשה בגודל 1:1 למידות של תקליט, והעבודה עליו ארכה שעות רבות. מרבית האובייקטים נגזרו במספרי ציפורניים והודבקו זה לצד זה. בין היתר, כולל הקולאז' חתיכות אמיתיות של בדים, תמונות של בדים שצולמו בזירוקס צבעוני, שושנים מלינולאום, ציור של ארבעת חברי הלהקה, צילומי פירות וירקות מחוברת של מועצת הפירות (!) ואפילו ורד שצייר אלי לו-לאי, הסולן. "העבודה על הקולאז' היתה תענוג צרוף", מוסיפה נורית. "אני מאוד אוהבת קולאז'ים, אולם זה היה היחיד שיצרתי מעולם".

האלבום יצא בתקופה המאוד מצומצמת בהיסטוריה (כשנתיים) שבה עבדו הגרפיקאים על שלושה פורמטים בו זמנית – תקליט, קלטת ודיסק (הקלטת, אגב, נחשבה תמיד למאתגרת מביניהן עקב מידותיה הקטנות והעובדה שנדרשה הסבה של העיצוב ממבנה ריבועי למלבני). בנוסף, נוצר פוסטר (פריסה של שני צידי התקליט) ששימש לקידום הופעות הלהקה. הקולאז' המקורי שרד ברובו ונשמר עד היום אצל המעצבת בביתה, והוא מוצג כאן עשרים שנה אחרי.

פוסטר ששימש לקידום הופעות הלהקה

האלבום יצא בסמוך למועד יציאת האלבום "זה עושה לך את זה" של נוער שוליים, שעיצב יהודה דרי, אחד המעצבים הבכירים של עטיפות האלבומים הישראליים (בעודי קורא כעת את "הדבר היה ככה" המשובח של מאיר שלו, גיליתי שהוא גם מעצב עטיפות ספרים) . "שמעתי שגם יהודה מעצב עטיפה מאוד צבעונית וחששנו שתהיה בעיה. רצתי אליו עם הקולאז' שיצרתי, ולשמחתי ראינו שהעטיפות מספיק שונות ואין מניעה לדבוק בעיצוב הנבחר". סוף טוב, הכל טוב.

מכירים עוד עטיפות אלבומים ישראליים שהן קולאז'? הגיבו למטה!

רוקפור, "רשת פרפרים", 1991. עיצוב – נורים וינד קידרון.

Read Full Post »